קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כנסת נכבדה. חצי שנה לאחר פרוץ מלחמת יום הכיפורים עמדה ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר בפני הכנסת והודיעה על התפטרותה. מייד לאחר מכן היא אמרה את הדברים הבאים, שאני מבקשת להקריא כאן היום מעל בימת הכנסת:
"עקבתי והקשבתי למתרחש בקרב הציבור, והגעתי לכלל מסקנה כי בגופים הציבוריים בישראל, בין במפלגות שנציגיהן משתתפים בממשלה ובין באלה שבאופוזיציה, וכן בחלקי ציבור אחרים, קיימת תסיסה שאין להתעלם ממנה – – – לאחר שהרהרתי, חזרתי והרהרתי, הגעתי לכלל הכרה כי ניטיב לעשות אם תינתן אפשרות לציבור על נציגיו לשוב, לבחון ולהחליט מחדש בדבר כינון ממשלה חדשה ואיתנה. ישראל היא קהילייה דמוקרטית, והליכי שינויים בממשל אינם מערערים את הפעילות התקינה של כל מוסדות הממשלה. לפי חוקי ישראל הממשלה מוסיפה לפעול במלוא סמכויותיה לכל דבר עד שתקום ממשלה חדשה, אם על ידי הכנסת – – – ואם לאחר בחירות חדשות. ברצוני לומר באורח חד-משמעי באוזני הממשלות הערביות" – היא העבירה מסר לשכנים מסביבנו שצבא ההגנה לישראל ערוך כתמיד למלא את ייעודו, וממשלת ישראל תמלא את החובות המוטלות עליה במלוא התוקף והסמכות. "לדעתי לא יכול להיות ספק בכך שבישראל שריר וקיים עקרון האחריות המיניסטריאלית של שר לפעולות משרד – – – אני רוצה לסיים את דבריי בקריאה לעם לחיות ולעשות לא כציבור שניגף, אלא כאומה ומדינה שעתיד בטוח לפניה. נשקפים לנו מאבקים ואתגרים. בכוחנו לעמוד בהם".
אלו דבריה של גולדה מאיר – מנהיגה. נתניהו, אתה אפילו לא רבע מהמנהיגה שהייתה גולדה מאיר. היית צריך לקחת אחריות. היית צריך להעדיף את נצח עם ישראל על פני הנצח של השלטון האישי שלך. היית צריך לזוז הצידה ולפנות את הדרך לשיקום, לטיפול. אבל אנחנו ב-200 קמ"ש במדרון לתוך התהום, ואתה עדיין עם הרגל על הגז, חושב אך ורק על עצמך.
270 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.