קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
קיבלתי בונוס, זה כבר טוב. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, חוק הפחתת הגירעון והגבלת הוצאות התקציב, התשנ"ב–1992, נועד לייצב את הכלכלה הישראלית באמצעות הגבלת הגירעון התקציבי והגבלת גידול ההוצאות הציבוריות. החוק הציב מסגרת פיסקלית שמטרתה לשמור על יציבות כלכלית לאורך זמן ולמנוע השפעה שלילית של גירעון על הכלכלה.
על אף האתגרים הכרוכים בכך, שמירה על החוק היא קריטית לעתיד הכלכלי של המדינה. החוק מבטיח שהמדינה לא תיכנס למעגל של חובות בלתי נשלטים. גירעון מוגזם עלול להוביל לאינפלציה, לפגיעה באמון המשקיעים ולירידה בדירוג האשראי של ישראל. שמירה על גבולות ההוצאות הממשלתיות כפי שנקבעו בחוק, חיונית לשמירה על יציבות כלכלית, וחשוב שלא לפרוץ את המסגרת הפיסקלית שנקבעה.
חוק הפחתת הגירעון משדר מסר של אחריות כלכלית לציבור ולמשקיעים המקומיים והבין-לאומיים. הפרת החוק או פריצה של המסגרת התקציבית עלולה לערער את אמון הציבור בממשלה ולהפחית את האטרקטיביות של ישראל בעיני משקיעים זרים. יציבות פיסקלית היא מרכיב מרכזי בהצלחת המדינה לשמור על כלכלה חזקה וצומחת. אדוני שר האוצר, שמירה על מסגרת תקציבית מאפשרת למדינה להתמודד בצורה טובה יותר עם משברים כלכליים בלתי צפויים. חוסן כלכלי נבנה לאורך זמן באמצעות ניהול תקציבי אחראי ומבוקר. כך, אם ייפרץ החוק ויוגדלו ההוצאות, עלולה המדינה למצוא את עצמה ללא כלים פיננסיים מתאימים בזמנים של משבר. אנחנו עוברים את זה עכשיו.
החוק נועד להבטיח שהנטל הכלכלי לא יעבור לדורות הבאים. פריצת מסגרת התקציב עלולה לגרום להגדלת החוב הציבורי באופן משמעותי, מה שיאלץ את הדורות הבאים לשאת בעול הפיננסי. לכן שמירה על החוק היא לא רק עניין של מדיניות כלכלית נוכחית, אלא גם של צדק חברתי בין-דורי. כאשר מתקיים ניהול אחראי של התקציב, ניתן להבטיח שההוצאות החברתיות ינוהלו בצורה שקולה ומאוזנת תוך התחשבות בצרכים החברתיים המהותיים. פרצה של החוק עלולה להוביל להוצאות בלתי מבוקרות שתפגענה בטווח הארוך בשכבות החלשות, משום שבסופו של דבר יצטרכו להיעשות קיצוצים חדים יותר כדי להתמודד עם חוב הולך וגדל.
לסיכום, אדוני שר האוצר, חוק הפחתת הגירעון והגבלת הוצאות התקציב מהווה אבן יסוד ביציבות הכלכלית של ישראל. שמירה קפדנית על הוראותיו היא תנאי הכרחי להבטחת יציבות כלכלית לאורך זמן. פריצת החוק עלולה לגרום נזקים בלתי הפיכים לכלכלה הישראלית ולתושביה. תודה רבה לכם.
340 מילים של מישל בוסקילה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.