קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, האמת היא – התקופה היא מאוד מאוד קשה, כל שמונת החודשים האלה. אבל מיום שבת – כמוני כמוך – אני לא יודעת את נפשי. אתמול עברתי מהלוויה להלוויה, כמו שאתה עברת היום בין המשפחות השכולות; מההלוויה של אליהו משה צימבליסט, יהי זכרו ברוך, להלוויה של אילון ויס, שם פגשתי את שר החינוך, שנמצא איתנו כאן, וגם פגשתי את חברת הכנסת מיכל וולדיגר. כנראה שכולנו באותו מצב, פשוט ביטלנו את הלו"ז והתחלנו לפקוד את הקברים.
האמת היא שאני לא נרגעת מהלוויה של אילון ויס, זיכרונו לברכה. באמת, אילון היה רב, מורה, מורה בישראל, מורה לחיים עבור תלמידיו, הוא לימד אותם דרך ארץ וערכים ותורת ישראל. אילון היה בן 49, אבא לשבעה ילדים, סבא לנכדה, ליהב.
הוא היה בין שתי חתונות – בין החתונה של בת אחת לחתונה של הבת השנייה. ולמרות זאת, למרות גילו, והוא בן 49, הוא בחר להמשיך להתנדב. לא יכולתי שלא לחשוב באותה נשימה שאני נמצאת שם על אילון והסיפור המשפחתי שלו, ועל חוק הכבדת הנטל שהממשלה העבירה אתמול בוועדת שרים. כי תחשבו מה זה – אבא, סבא, בן 49, אל מול צעירים בני 18. הערך הבסיסי של סולידריות במדינה כמו שלנו מחייב שכל צעיר בן 18 יבין את המציאות הקיימת וייכנס מתחת לאלונקה.
ולמה אני מדברת על זה? כי אני לא יכולה להירגע מהאנשים הפטריוטיים שיושבים כאן, ואני מסתכלת עליהם עכשיו. ואני מסתכלת דווקא על שר החינוך, שיושב שם בקצה, שאני יודעת היטב את הדעות שלו. אני מכירה היטב את דעותיו. אני יודעת מה הוא חושב על הרב אילון ויס. אני יודעת מה הוא חושב על שוויון בנטל. אני יודעת שכקצין בכיר בצבא, כטייס קרב, סגן אלוף במילואים, הוא מבין היטב את החשיבות של שירות במילואים עכשיו. כמו שאני יודעת שגם אתה, אדוני היושב-ראש, מבין היטב עכשיו את החשיבות של שירות בצבא ונשיאה בנטל. ואני אומרת לעצמי: איך יכול להיות שמחר אנחנו מתחילים דיונים אחרי שהצבעתם, 63 אנשים, בעד חוק ההשתמטות? איך יכול להיות? איך יכול להיות הדבר הזה?
ואני רוצה רגע, רק כדי באמת לשים את הדברים על דיוקם, לומר לכולנו: בסוף בסוף בסוף, כולנו פה קואליציה או אופוזיציה, אבל בסוף אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, בתוך היררכיות הצרכים של מאסלו, מהו must, מה מבחינתנו מחייב? וכשאני מסתכלת על must – זה ביטחון המדינה. ואותי מקומם שחוק ההשתמטות עומד מחר לדיון בוועדת חוץ וביטחון בניגוד מוחלט – בניגוד מוחלט – לצורכי הצבא. אני רק רוצה להגיד בעניין הזה, ראשית, כספתח לדיונים: לא נאפשר שוועדת חוץ וביטחון תהיה עלה תאנה לקואליציה ולצרכים פוליטיים.
מחר אנחנו נדבר על צורכי הביטחון. בדיוק כמו שמדברים על צרכים בחדרים סגורים בוועדת חוץ וביטחון, ככה אנחנו נדבר על צורכי הביטחון בדיונים פתוחים. תודה רבה, אדוני.
426 מילים של שרון ניר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.