קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, לפנות בוקר פורסם תחקיר של הוול סטריט ג'ורנל, שבדק וחקר ודיבר עם משפחות, עם השכנים של המשפחה ששבתה, החזיקה בשבי, את החטופים ששוחררו במבצע הירואי – את שלומי, את אנדריי ואת אלמוג. הכתב של הוול סטריט ג'ורנל הלך לשכנים וניסה להבין איך בעצם יכול להיות שהדבר הזה התקיים במשפחה שהיא כביכול נורמטיבית. הסבא שגר בבית הזה הוא רופא מוכר בעזה, הוא גם אימאם, שנהג להיות הקול של המואזין במסגד הקרוב. השכנים נהגו לספר שהמשפחה שידרה "עסקים כרגיל": הלכו לקניות, הילדים הלכו לבית ספר, האבא המשיך לעבוד. האבא, הרופא, המשיך לעבוד. וכל אותו זמן שלושה חטופים חפים מפשע היו נעולים בחדר ליד.
כשבעצם התפרסם הסיפור הזה, ואותה משפחה וכל אותם משתפי פעולה עם חמאס חוסלו, עלתה בי המחשבה שהם נספרו בנתוני ההרוגים ברצועת עזה לפי האו"ם, הלוא הם נתוני חמאס, בעצם כאזרחים. כלומר, המשפחה הזאת – – –
כבלתי מעורבים. המשפחה הזאת, אותה כלה של אותו רופא שנהרגה, שבעצם חיה חדר ליד החטופים, היא בעצם נחשבה בלתי מעורבת. וככה זה מופיע בסטטיסטיקות של האו"ם. האו"ם סופר לפי ילדים, נשים, ולפי גברים, והוא לא מבחין שם בין מחבלים לבין אזרחים אלא סופר אבדות באופן כללי. האו"ם – זה נתונים של משרד הבריאות מעזה, הלוא הוא חמאס. וככה יוצא שבעצם המשפחה מוגדרת בידי העולם, בידי הקהילה הבין-לאומית, בשיח התקשורתי העולמי, כמשפחה של בלתי מעורבים. למה בלתי מעורבים? כל עוד לא החזיקו נשק או מקבלים משכורת ישירה מחמאס ומזוהים כחלק מארגון חמאס, הם בלתי מעורבים.
הבעיה הזאת משקפת בעיה רחבה יותר, שדיברתי עליה גם בעבר. המשפחה, אותה משפחה מתועבת, שהחזיקה במשך חודשים שבויים ישראליים חפים מפשע והמשיכה את חייה כרגיל – תחשבו על האכזריות ועל החולניות של משפחה כביכול נורמטיבית, ששולחת בבוקר את הילדים למסגרת או לעשות סידורים או לעזור, והכלה יוצאת לענייניה והבן יוצא לענייניו, והאבא יוצא לטפל באנשים במרפאה – כל אלה, שלאחר מכן נהרגו כדי שנוכל בצורה הירואית לשחרר את אותם חטופים, נחשבים בסוף כבלתי מעורבים שצה"ל הרג.
הדבר הזה מרפרר שוב לדבר שאני אומר שוב ושוב ושוב, בעיה שהיא לא רק טרמינולוגית אלא קריטית לשיח העולמי בתקשורת, ולאיך שמסתכלים עלינו בעולם. הם לא בלי מעורבים, הם מה שאני מכנה בלתי משויכים. הם אנשים שבאותה מידה יכלו להיות מחבלים לעת מצוא, או הם מחבלים כבר אז, ברגע שהם משתפים פעולה עם דבר כזה, אבל הם לא רשומים בשורות הארגון חמאס, ולכן הם לא נחשבים מחבלים. אנחנו בבית הזה צריכים לאמץ את הטרמינולוגיה שלפיה יש בלתי משויכים – כי בלתי מעורבים יוצר עיוות מסוכן של המציאות. תודה.
402 מילים של עידן רול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.