קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, אני חוזרת עכשיו מההפגנה הענקית שמתחוללת בחוץ. ואני רוצה לומר תודה לאנשים ששבוע אחרי שבוע עוזבים את העבודה, עוזבים את החיים האישיים שלהם ובאים להילחם על המדינה שלהם, להציל אותה. שבוע אחרי שבוע יוצאים לרחובות ולא מתייאשים, מתוך תקווה שההנהגה של המדינה הזו תתחלף במהירות ושנעלה על איזשהו מסלול של שפיות. אז תודה שאתם יוצאים שבוע אחרי שבוע. תודה שאתם יוצאים גם למען החטופים. שמענו את אלה ששוחררו במבצע ההירואי, את אלמוג ואת נועה ואת אנדריי, שסיפרו איך הם ראו את ההפגנות ואיך הם ראו את התמונות שלהם ואיך הם ידעו, בזכות אותם מפגינים, שמדינת ישראל לא ויתרה עליהם. גם אם יש שרים שאומרים שזה לא הדבר הכי דחוף או לא הדבר הכי חשוב, הם ראו את הציבור ברחובות נלחם למענם וזה נתן להם תקווה.
אז תודה על זה שאתם נותנים לאנשים האלו תקווה. ואני מתחייבת שאנחנו, כשליחי ציבור, נעשה הכול כדי שהממשלה הזו תוחלף בהקדם. זה דיני נפשות. אני פגשתי ברחוב אנשים דומעים, שמספרים לי שהם לא ישנים בלילה מרוב דאגה כי הם מרגישים שהמדינה בידיים של אנשים לא אחראיים, והם צודקים. אנחנו נעשה את הכול, גם ברמה הפוליטית וגם ברמת הרחובות, כדי להביא למדינת ישראל הנהגה אחראית כפי שמגיע לציבור שלנו, כפי שמגיע לחיילים שלנו, כפי שמגיע לחטופים ולחטופות שנמצאים כרגע בעזה. אנחנו נעשה הכול כדי להביא ימים יפים יותר למדינת ישראל. ואנחנו נעשה הכול כדי לא לאכזב את הציבור בבית שבונה עלינו, שלא תיאר לעצמו שהמדינה תיקלע לכזה משבר ובונה עלינו שאנחנו נביא את מדינת ישראל לחוף מבטחים. ואי-אפשר לעשות את זה עם ההנהגה הנוכחית.
אתם יודעים, לפעמים בוויכוחים שהם חשובים עם אנשים שחושבים אחרת ממני, אומרים לי: אתה יודעת, מירב, את שמאלנית מדי, את לא הפנמת עדיין שבמזרח התיכון מבינים רק כוח. אז אני רוצה לומר, כולם במדינת ישראל אחרי 7 באוקטובר הבינו שאין מנוס מלהפעיל כוח, כולם במדינת ישראל יודעים וחושבים שזו מלחמה מוצדקת מאין כמותה. אבל גם כשמפעילים כוח, צריך לעשות את זה בתבונה, ואת זה אין לממשלה הזו. מילים ריקות מתוכן ועשייה, כמו: בואו נשליך פצצת אטום, בואו נעשה טרנספר, בואו נקים את גוש קטיף מחדש – כשבעשייה אפס אחד גדול. לא מנהלים את המלחמה כמו שצריך. המלחמה מדשדשת.
המלחמה לוקחת הרבה יותר מדי זמן. אנחנו בעד הפעלת כוח, אבל באחריות, בתבונה בתחכום. אין בעל בית למלחמה הזו, ואת זה אנחנו חייבים לשנות עכשיו.
376 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.