קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אני רוצה לנצל את המצב שאנחנו דנים בשותפויות בנוכחות שר המשפטים. הרי לא סתם אומרים שלא מספיק לעשות צדק – צדק חייב גם להיראות, אבל השותפויות שלכם עם ש"ס, עם יהדות התורה, עם הציונות הדתית, גורמות לכך שאתם מייצרים רק עוולות, עוול אחרי עוול.
אני מסתכל על המצב הכללי: מצד אחד הממשלה מעלה את גיל הפרישה למילואימניקים עד גיל 41, לקציני מילואים – עד גיל 46, מאריכה זמן שירות מילואים, ומצד שני אתה שומע חברי קואליציה – במה אתם עוסקים? במה אתם עוסקים? מחר מעלים את חוק הג'ובים, הולכים לייצר מאות ג'ובים, יהיה לנו רב לכל מועצה אזורית, לכל יישוב, לכל שכונה. אני שומע על 100 שנה לבני ברק – גדול הוגי הדעות ביהדות השר גולדקנופ אומר: אתם לא צריכים אותנו, אנחנו לא צריכים אתכם. איפה הערבות ההדדית? איפה "כולנו ביחד"? מי ששמע את הנאום של גולדקנופ לא יכול שלא לקבל חלחלה.
אתה שומע דבר יותר מדהים: משרד הדתות שולחים למועצה המקומית מטולה דרישת תשלום על שירותי דת – איזה שירותי דת? שמונה חודשים מלחמה, בית אחרי בית סופגים פגיעה ישירה. איזה עוד כסף אתם רוצים מהמועצה המקומית מטולה? במקום להגיד: אין שירותי דת כרגע, לא במטולה, לא בשלומי ולא במועצות אזוריות, אנחנו פוטרים אתכם – מנסים לגבות מהם עוד כסף.
כל הדברים האלה יחד הם עוול. אתם גורמים עוול לעם ישראל, אתם גורמים עוול ליהדות, לכל הגישה היהודית, לכל התפיסה הציונית. האם בכלל אפשר לדבר פה על איזשהו צדק? האם אפשר לדבר על היגיון?
ממה זה נובע? אני מכיר היטב את השר אריה דרעי, זה מאוד לא מתאים לו לדחוף את חוק הג'ובים מחר, כשהדרום ממשיך לספוג רקטות, רקטה אחרי רקטה, כשהצפון כולו בלהבות. לדרוש להביא את החוק הזה – כנראה שהשר דרעי מרגיש שהממשלה הזאת הגיעה לסופה, אחרת אין שום הסבר הגיוני. אם דרעי עומד על כך ומאיים שהוא מפרק קואליציה אם חוק הג'ובים לא עובר מחר, סימן שהוא כבר מבין שהסוף כנראה קרוב מאוד. כנראה שהוא מרגיש שהמושב הזה הוא המושב האחרון של הכנסת הזאת והממשלה הזאת.
אני קורא לכל הח"כים של הליכוד – –
– – תפסיקו לשרת את האחרים. לא יכול להיות שאתם תספקו רק את התקציבים והג'ובים לשותפים שלכם. איזו שותפות זו?
זו שותפות חד-צדדית, ואני מציע: פעם אחת תעמדו גם על האינטרסים שלכם.
366 מילים של אביגדור ליברמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.