קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בימים הלא-פשוטים והמורכבים האלה, בכל זאת, אנחנו נדרשים גם לטפל בעניינים שהם ענייני דיומא, שחשוב לנסות לטפל ולהסדיר אותם. ההצעה שמובאת כאן בכנסת עניינה תיקון לפקודת השותפויות שתכליתה להתאים ולעדכן את ההסדרים בפקודות השותפויות כך שיתאמו לנהוג בעולם ולדין החל ביחס לתאגידים דומים אחרים.
פקודת השותפויות היא פקודה מנדטורית המבוססת על חוק השותפויות האנגלי. הפקודה פורסמה בנוסח חדש בשנת 1975, וממועד זה עברה שינויים ספורים בלבד. המשמעות היא שדיני השותפויות בישראל כמעט שלא השתנו מאז חקיקת הפקודה. השותפויות המוגבלות, שפקודת השותפויות היא המסגרת החקיקתית הרלוונטית לגביהן, הפכו בשנים האחרונות לצורת התאגדות נפוצה להשקעות בתחומי ההייטק – במסגרת קרנות הון סיכון, קרנות גידור וקרנות השקעה פרטיות אחרות. מכיוון שהוראות הפקודה לא עודכנו, במקרים רבים בחרו שותפויות להתאגד במקומות אחרים בעולם שבהם הדין מותאם יותר לצרכי השקעות מעין אלה, וברור לגמרי שאנחנו רוצים שקרנות כאלה יתאגדו כשותפויות ישראליות. ולכן, המטרה לכך שאנחנו מביאים את הצעת החוק הזו, המטרה שביסוד הצעת החוק, היא באמת להסיר את החסמים האלה שנובעים מהוראות הדין הקיימות ולייצר הרבה יותר אטרקטיביות לרישום השותפויות בישראל.
בהצעת החוק מוצע להתאים ולעדכן הסדרים בפקודה הנוגעים לרישום שותפויות ולאופן התנהלותן, כך שיהיו תואמים לנהוג במדינות מפותחות בעולם, כמו גם לקָבוּעַ ביחס לתאגידים אחרים בדין הישראלי. ההצעה מביאה בחשבון גם התפתחויות טכנולוגיות שיש להן השפעה על אופן הרישום והגשת דיווחים לפי הפקודה, והכול במטרת להקל ברגולציה החלה על שותפויות בישראל.
הצעת החוק הוכנה במשרד המשפטים בשיתוף עם רשות התאגידים לאחר שיח מקיף עם נציגים מהשוק הפרטי והבנה של צרכים וחסמים משמעותיים עבור השותפויות שמתאגדות בישראל. ההצעה כוללת כמה רכיבים: ראשית, הקלות בהיבטי הרישום והדיווח – כיום הפקודה קובעת חובה למסור לרשם עותק של תקנות השותפות. זהו הסכם המכונן את השותפות המוגבלת בדומה לתקנון חברה, לשם העמדה לעיון הציבור. בהתאם למקובל בעולם, כולל בבריטניה, שהיא המקור לפקודה, מוצע בהצעת החוק לבטל את החובה הזו. כמו כן, מוצע לבטל את הדרישה לקבל את אישור הרשם לתקנות השותפות ואת אישור השר לתיקונים שמבקשים לבצע בהן. דרישות אלה אינן מוצדקות, שכן תקנות השותפות נועדו באופן עקרוני להסדיר את היחסים העסקיים בין השותפים, כך שאין הצדקה לאפשר לציבור כולו להיחשף אליהן ולחייב אישור רגולטורי לכל תיקון בהן. נדמה לי שההיגיון כאן ברור. גם האפקטיביות של החובה הזו מוטלת בספק משעה שהפקודה אינה מגדירה אילו תנאים נדרשים להיכלל בתקנות השותפות. התיקון יאפשר לקצר את משך הזמן הדרוש לרישומה של שותפות מוגבלת, לצמצם נטל ביורוקרטי, שחורג מהמקובל במדינות מתקדמות בעולם הן ברישום והן בעדכון הסכם השותפות.
נוסף על כך, מוצע לבטל את חובת הפרסום ברשומות בהקשרים שונים ובין היתר פרסום על רישום שותפות חדשה ושינויים בהרכב השותפות. אגב, זו מגמה שאני מנסה להוביל, וכבר עשינו מספר לא מבוטל של שינויים, גם בעולמות הפרסום לגבי פרסום צוואה ונושאים אחרים, כדי לייעל אותו ולהוזיל עלויות לציבור.
כיום פרסום ברשומות אינו הדרך האפקטיבית לתת פומבי למידע, מכמה סיבות: עבור השותפויות הפרסום כרוך בעלות; מצד הציבור שמבקש לגשת למידע – המידע אינו מרוכז במקום אחד, וקיים פער זמנים בין הדיווח לפרסום לציבור עצמו. בתאגידים אחרים כמו חברה או עמותה חובות אלה לא קיימות. ברור שאין שום הצדקה להטיל נטל כבד יותר על מי שמבקש לרשום שותפות, מאשר על מי שרוצה לרשום חברה או תאגיד מסוג אחר. לכן מוצע שהעמדת המידע תיעשה כפי שמקובל ביחס לחברות, באמצעות תיק השותפות שמנגיש רשם החברות בתמורה לאגרה סמלית למי שמעוניין, ובכך נחסכות הוצאות רבות.
במישור הדין המהותי החל על שותפות מוגבלת, הפקודה מבחינה בין שותף כללי, הלוקח חלק בניהול השותפות ואחראי לכל חובותיה, לבין שותף מוגבל, האחראי רק כגובה השקעתו. הפקודה קובעת כי שותף מוגבל לא ישתתף בניהול עסקי השותפות, ואם הוא משתתף בניהול – הוא יהיה אחראי לכל חיובי השותפות כאילו היה שותף כללי. ההוראה הזאת חשובה ועקרונית, אולם נותרה עמומה. הפקודה אינה מפרטת אילו פעולות עשויות להיחשב לניהול עסקי השותפות, ובהתאם קיים חוסר ודאות לשותפים מוגבלים ביחס לפעולות שהם צריכים להימנע מלבצע אם הם רוצים לשמור על מעמדם כשותף מוגבל. בינתיים התפתחו במדינות רבות מה שנקרא "הוראות נמל מבטחים", המתירות פעולות מסוימות שלא ייחשבו להשתתפות בניהול וחשובות ביחסים בין המשקיעים בקרנות השקעה למיניהן. כדי לאפשר לשותפים מוגבלים ודאות גבוהה יותר ביחס לסוגי פעולות שהם רשאים לנקוט מבלי שהם ייחשבו כשותפים מנהלים, מוצע להסמיך את השר לקבוע פעולות או סוגי פעולות שלא יראו בהן השתתפות בניהול עסקי השותפות, וזאת בהתאם להוראות מקבילות שקיימות במדינות שונות דוגמת בריטניה.
כפי שציינתי בתחילת דבריי, המטרה היא לעודד שותפויות להירשם בישראל ולאפשר למשק הישראלי ליהנות מכך שהן רשומות כאן, על כן הצעת החוק מבקשת להפחית את הנטל הרגולטורי שמוטל עליהן. אני סבור שמדובר בהצעת חוק חשובה, שעורכת התאמות שנדרשו מזה זמן בדיני השותפויות בהתאם למקובל בעולם, ובהחלט תייצר גם תהליך יעיל יותר, גם הוזלה של העלויות וגם תעודד בסופו של דבר השקעות במשק באמצעות קרנות השקעה ישראליות. נוכח האמור לעיל, אני כמובן מבקש מהכנסת הנכבדה להצביע בעד אישור הצעת החוק בקריאה ראשונה.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות שנמצא כאן חברי חבר הכנסת בליאק. לפני כמה שבועות דיברתי כאן על השלטים שתלו חברי יש עתיד על דלתות משרדיהם – אני מבין שעל דלת משרדך, שלא כמו יתר חבריך, לא היה שלט, אז לפחות ביחס אליך אני בהחלט לוקח את דבריי בחזרה. אני לא מתבייש לומר שטוב עשית שלא הצטרפת לדבר הלא-מכובד הזה שנעשה.
משכך, אני חושב שאי-אפשר לבוא אליך בשום טענה, מאחר שלא התחייבת להימצא מכפי שנמצאת, ועשית את המוטל עליך, כפי שאמרתי קודם, לצערי – שלא כמו חלק מהאנשים האחרים, שהתחייבו לעבוד בפגרה כל הזמן ונמצאו במליאה במשך שעות ספורות במשך 42 יום.
נמצאו במשכן – אגב, הייתה גם מליאה, אבל נמצאו במשכן שעות ספורות.
בעניין הזה יש לי גם חובה – אבל אני חייב לומר שגם זכות נעימה לומר שבעניין הזה חבר הכנסת בליאק זכאי לכך שאני אקח בחזרה את מילותיי שהופנו אליו בנושא הזה. אני עושה את זה כאן בפני כולם, ומקווה שאנחנו נדבר לגופו של עניין ולא בסיסמאות ובשלטים פופוליסטיים שלא הוסיפו כבוד לאף אחד בבניין הזה. תודה רבה.
936 מילים של יריב לוין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.