קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, ליבי ליבי עם אותן משפחות, השבת השחורה שעברה על אזרחי מדינת ישראל – 12 קציני ולוחמי צה"ל נפלו בקרבות ברצועה. יהי זכרם ברוך.
אני רוצה להרים כאן דגל, דגל אזהרה לממשלה. דגל אזהרה לממשלה שקיצוניים השתלטו עליה. אי-העברת הכספים לרשות הפלסטינית תביא לקריסתה, וכשהיא תביא לקריסתה נצטרך להזרים גדודים של צה"ל, שכרגע אנחנו מאוד מאוד מצומצמים איתם. גם בצפון וגם בדרום הצבא עסוק מעל לראש. וכשזה יקרה, יהיו לכך תוצאות קשות מאוד.
אני הייתי שם, שירתי שם. שירתי אחר כך במקום אחר בירושלים, והייתי מתואם מבצעית גם עם הרשות, ובכך מנענו גם הרבה פיגועים. שיתופי הפעולה המבצעיים הניבו פירות. אבל כשלרשות הפלסטינית אין כסף לתת משכורות לשוטרים של הרשות הפלסטינית, כל העסק יקרוס. כל המבנה הזה, שהוא גם ככה לא מבנה חזק, יקרוס. ואז המחיר שמדינת ישראל תשלם יהיה מחיר כבד, מכיוון שאי-אפשר למנוע 100% טרור, אי-אפשר. אני אומר את זה כאחד שמבין דבר אחד או שניים. וזה כסף של הרשות הפלסטינית, זה כסף שמדינת ישראל גובה עבור הרשות הפלסטינית. רוצים להעניש את הרשות? היא נותנת כסף לאותם מחבלים? אין בעיה, גם אני נגד זה. תעשו את החשבון כמה כסף לקזז ותיתנו להם את השאר.
ראשי מערכת הביטחון אומרים לכם: אתם טועים. ממשל ביידן אומר לכם: אתם טועים – אה, סליחה, ארצות הברית לא חשובה כל כך בבית הזה. הממשלה צודקת, אחוזה בגרונה על ידי קיצוניים – אי-העברת הכספים לרשות הפלסטינית – והכול קרוב מאוד לפיצוץ ביהודה ושומרון. ואל תגידו לא ידענו. תודה.
238 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.