הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 13)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חבר כנסת מוזר, אני מתכוון לדבר על התקציב; לא על המחאה ולא על העימותים הפוליטיים, אלא על התקציב. ואני מחזיק ביד ספר תקציב, ואני עברתי כל מה שפרסמו בימים האחרונים החשב הכללי, הכלכלנית הראשית, אגף התקציבים, עברתי על התחייבויות בהתאם להסכם הקואליציוני, ואני אומר לך בצער רב, לא בשמחה: אנחנו הולכים להתרסקות כלכלית. מדינת ישראל החל מחודש יוני תגיע למשבר הכלכלי הכי חריף שידענו בשנים האחרונות. אני מתייחס למספרים, ואני מקווה ששר האוצר עבר על המספרים שכתובים בספר התקציב בפרסומים של משרד האוצר. לכל מה שהוא אמר על הבמה, אין שום קשר למציאות.

אני מסתכל על הסעיף הכי חשוב, מגבלת ההוצאה. מופיעה בספר מגבלת ההוצאה: 484 מיליארד שקל. זה 32 מיליארד שקל, אדוני היושב-ראש, יותר מתקציב 2022. מצד שני, אני קורא מה שפרסם החשב הכללי של האוצר, דוח הכנסות של חודשים ינואר-פברואר. יש ירידה במיסים ישירים ב-12%, כלומר, יש ירידה בהכנסות של 12%, ויש בתקציב תוספת של 32 מיליארד שקלים.

כשאני מסתכל על הסעיפים האחרים – – –

זה תוספת בהשוואה לתקציב 2022.

זה רק מגבלת הוצאה. התקציב הוא יותר, הוא 600 מיליארד, עם כל החזר החובות.

אני מדבר על מגבלת ההוצאה. אבל רק בחודשיים יש לנו ירידה של 12%.

אני מסתכל על הערכות האוצר. בשנת 2022-2021 רק השקעות זרות בהייטק היו כ-42 מיליארד דולר. אני מסתכל מה התחזית של ההשקעות הזרות בהייטק הישראלי בשנת 2023. אם אני לא טועה, במקרה הטוב מדברים על 4-3 מיליארד דולרים. אני מסתכל גם על ההכנסות. הרי מה סעיפי ההכנסות של מדינת ישראל? הייטק, כמובן, שירותים פיננסיים ונדל"ן. בנדל"ן יש ירידה בלקיחת משכנתאות של כ-60%.

אני מסתכל הלאה. ראש הממשלה, כשהוא דיבר על התקציב, הוא היה גאה – תקציב עם גירעון של 1%; לפי מה שרק בכתובים, כשאני עושה חשבון, זה לפחות 2.75%; כשאני אעשה חשבון אמיתי, אנחנו נגיע ללפחות 4% גירעון. אני עובר פה סעיף-סעיף, ואני אומר לך רק דוגמה אחת: התחייבות לשר לביטחון לאומי – 9 מיליארד שקלים. מה שכתוב בספר זה 1.5 מיליארד לשנה, כלומר 3 מיליארד שקלים, פי שלושה פחות ממה שהתחייבו בהסכם הקואליציוני. שום דבר פה לא מסתדר.

אשלים. שום דבר לא מסתדר. אני מציע לקרוא, כי אנחנו הולכים להתרסקות.