הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 13)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה, היושב-ראש. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, אנחנו ביום שהוא על קו פרשת מים. אני מאוד מקווה, למען מדינת ישראל, שהיום הזה, אחרי היום המטורף של אתמול, יהיה יום של התעשתות. יום של הבנת מגבלות הכוח, יום שבו היהירות, ההיבריס של מובילי הממשלה, יתחלף בהבנה שיש גבול לכל תעלול, שיש קווים שלא חוצים ויש גם מגבלות פרקטיות שצריך להכיר בהן. מי שמתיימר להוביל אנשים, מי שמתיימר להורות להם דרך – אתה צריך לוודא שהמונהגים נמצאים אחריך, לוודא שאתה לא מתקדם מהר מדי, לשיטתך. אתה המנהיג, אתה המפקד, אתה המנהל, ותפקידך לוודא שהאזרחים, ראש הממשלה, מסוגלים להכיל את הצעדים שאתה נוקט. והינה, מסתבר שאנשים ששכחו מה זה לצאת ולהפגין, שכחו מה זה לצאת מד' אמות ביתם לטובת נושאים כלליים, אנשים שעסקו במלאכת יומם, בפרנסה, ביזמות, בעניינים שלהם, מוצאים את עצמם בשבועות האחרונים עובדים למען המדינה.

אגב, אני מוכן לקבל שגם פרנסי המהפכה, הרפורמה, ההתקוטטות אל מול מגילת העצמאות, חושבים שהם עושים דבר ראוי. רק דבר אחד הם לא לוקחים בחשבון, שהאזרחים שהם פועלים בשמם, יש להם מה לומר על כך. והינה אנחנו ביום של קו פרשת מים, ביום שבו המרחב האזרחי כולו – הוא לא צריך את המרחב הפוליטי, המרחב האזרחי אומר את דברו. ומה הוא אומר? הוא אומר: עד כאן, מספיק, הבנו; לעצור את המהומה, לנוח בחגים, במועדים הלאומיים, ובניחותא. זה לא ייקח יום-יומיים, כי אם רוצים להגיע להבנות, להסכמות רחבות, כמו שראוי בשינויים חוקתיים, אם רוצים גם לעשות שינויים אבל גם לחזק את הדמוקרטיה הישראלית, את עקרונות השוויון, הצדק והחירות שעליהם התבססה מדינת היהודים הדמוקרטית, צריך לעשות את זה בניחותא, וזה ייקח זמן. ובינתיים מה נעשה? בדיוק את מה שעומד על סדר-היום: נביא תקציב, נביא שקט, נביא ביטחון, נביא עוד שלום עם מדינות נוספות, כפי שרצה ראש הממשלה. עד אז, לעצור הכול ולחזור לסדר-היום הראוי. תודה רבה.