קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל – לא שומעים? יש לי צינון של עונת מעבר. עכשיו שומעים? אדוני היושב בראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, הקמנו ממשלה לפני שלושה חודשים, ולכל אחד מהשותפים יש תוכניות עבודה גדולות וחשובות במשרדו לטובת אזרחי ישראל כולם.
לפני כחודש, עם אישור התקציב וחוק התקציב בממשלה, עשינו את הצעד הראשון, והיום, בעזרת השם, עם אישור התקציב וחוק ההסדרים בקריאה ראשונה, אנחנו ממשיכים את הצעד החשוב הזה – צעד שיחזק את הכלכלה הישראלית, צעד שיחזק את הקואליציה ואת הכנסת, צעד שישדר לאזרחי ישראל ודאות ויציבות.
בתקציב המוצע לפניכם היום אנחנו רואים לנגד עינינו את המעמסה הגדולה המונחת על כתפי אזרחי ישראל, ועמלנו רבות כדי להיאבק ביוקר המחיה, המקשה על כל אזרח ואזרחית בישראל. התקציב והתוכנית הכלכלית שמונחים לפניכם היום לקריאה ראשונה הם בשורה של ממש למשק הישראלי. גיבשנו רפורמות מבניות משמעותיות, שיאיצו את הצמיחה במשק, ולצידן השקעות תקציביות משמעותיות, שייתנו מענה לצורכי הביטחון והביטחון האישי, לדרישות המשרדים ולדרישות השכר – אבל הכול הכול תוך ריסון מידתי של ההוצאה.
הכלכלה העולמית ניצבת עכשיו בפני אתגרים כלכליים לא פשוטים. האופק לא ברור. עליות הריבית בעולם, שנחוצות לצורך המאבק באינפלציה, מטלטלות את השווקים הפיננסיים בעולם ומעיבות על הפעילות הכלכלית של עסקים רבים ושל משקי הבית. המשבר בסקטור הבנקאי בארצות הברית ובאירופה מחריף את חוסר הוודאות בשווקים ועלול להוביל להאטה בצמיחה הגלובלית ולהרעה בתחזיות.
לאור האתגרים הכלכליים האלה – ואמרתי אין-ספור פעמים מאז שנכנסתי לתפקידי שבתוך ים סוער של חוסר ודאות כלכלית בשוקי העולם מדינת ישראל יכולה וצריכה להיות אי של ודאות, של יציבות, של ניהול תקציבי אחראי, שבסופו של יום ימשוך לכאן את ההשקעות. אנחנו נכנסים למשבר הזה טוב יותר מכל מדינות העולם, או מרוב מדינות העולם, ואנחנו יכולים לצאת ממנו ראשונים וטוב יותר ומחוזקים, כפי שהיה במשברים קודמים. כדי שהדבר הזה יקרה, בעזרת השם, אנחנו מביאים היום תקציב אחראי, תקציב שמאפשר לממשלה לממש את מדיניותה מחד גיסא, תוך שמירה על אחריות פיסקלית שתסייע לייצב את המשק ולמנוע החרפה של האינפלציה מאידך גיסא.
ופה אני אומר משפט אחד: השירות הגדול ביותר, אדוני היושב-ראש, שאנחנו יכולים לעשות לאזרחי ישראל זה להיאבק באינפלציה ולהחזיר אותה לתחזית היעד, מכיוון שאין מס גדול יותר שמונח על האזרחים מהאינפלציה, שחיקת ערך הכסף וגל ההתייקרויות שבא בעקבותיה. לכן עבדנו קשה – אני אגיע תכף לשלב התודות – כדי להביא תקציב שמצד אחד מאפשר לנו לממש מדיניות שיש בו הרבה מאוד מנועי צמיחה ותשתיות והון אנושי אבל כן, הוא מרוסן מאוד, הוא מתכנס לתוך המסגרות, כי שוב, השירות הטוב ביותר שלנו לאזרחים זה להחזיר את האינפלציה לטווח היעד שלה.
הנהגה כלכלית אחראית נחוצה כעת לצליחת האתגרים המצויים לפתחנו.
בעת הזו, חשוב מאוד לנהוג באחריות. חבריי, אישור התקציב הוא צעד קריטי. הוא משדר לציבור, לסוכנויות הדירוג ולמשקיעים שישראל פועלת באחריות לסייע להבטיח יציבות.
תקציב המדינה לשנים 2023 ו-2024 – תכף, חברי – –
– – חבר הכנסת ביטון, אני אתייחס לכול – –
– – כולל שורה של תוספות משמעותיות של תקציב במספר רב של תחומים. בשירותים החברתיים, ידידי חבר הכנסת ביטון – –
– – בקידום פרויקטי תשתית משמעותיים ובדגש תקציבי על חיזוק הביטחון. חבר הכנסת סובה, אני מנסה בתקציב הזה לתקן את הנזקים של יושב-ראש המפלגה שלך בתקציב הקודם. תן לי לפחות להסביר את זה לכם ולציבור.
בתחום השירותים החברתיים התקציב כולל הרחבה דרמטית של תקציב משרד הבריאות – –
– – תקציב שישדרג את המערכת הציבורית.
– – ותוספת ייעודית גדולה, חבר הכנסת סובה, לעידוד ולקליטת עלייה. ואגב, אתם יודעים, הציונות מאז ומעולם – –
– – נשענה על שלוש רגליים: התיישבות, ביטחון ועלייה. אתם תראו את שלוש הרגליים האלה מאוד חזקות, מאוד יציבות בתקציב הזה, כי אנחנו ממשיכים – –
לצורך שיפור התשתיות הציבוריות, מקודמת השקעה מסיבית בתחום התחבורה, עם תוכנית חומש של 26 מיליארד שקלים, נוסף, כמובן, לתוכנית החומש של הרכבת, של 46 מיליארד – אתם מכירים אותה – נוסף למטרו – –
– – נוסף לתהליכי האצה של תכנון של רכבת חוצה מצפון לדרום, רכבת מהירה שחוצה את כל מדינת ישראל.
אנחנו משקיעים מאות מיליונים בקידום המעבר האנרגטי – –
– – ובין היתר, בפריסת רשת חלוקת הגז ועמדות טעינה לרכבים חשמליים.
לתחום הביטחון גיבשנו תוכנית רב-שנתית חדשה לצה"ל בתוספת של מיליארדי שקלים להתעצמות – –
– – וכן, גם מחויבות גדולה מאוד למערך הביטחון הלאומי, לרבות תוספת של למעלה מ-3,000 שוטרים וכסף גדול מאוד להתעצמות והצטיידות.
בנוסף, לראשונה כוללת הצעת התקציב הקצאה מרווחי הקרן לאזרחי ישראל לטובת שדרוג תשתיות ציבוריות בתחום החינוך ובריאות הנפש, מתוך תפיסה כי יש להפנות את הרווחים מהמשאבים הלאומיים של כולנו לחיזוק התשתית שעליה נשענת החברה הישראלית כולה.
יחד עם התקציב אנחנו מביאים תוכנית כלכלית רחבה ומקיפה שנוגעת בכל חלקי המשק. כלולים בה צעדים משמעותיים שיקדמו את המשק הישראלי: חוק תשתיות לאומיות, שיאפשר לנו סוף-סוף, אחרי שנים של פיגור תשתיתי אדיר בתחבורה, באנרגיה, ברשתות פריסה וחלוקה – סוף-סוף יאפשרו לנו להאיץ את הביצוע של פרויקטי התשתית, ולקצר, בעזרת השם, בחצי – –
– – חבר הכנסת, בחצי, את זמן ההקמה של התשתיות הלאומיות.
אנחנו מביאים תקציב – אני מסתדר, אדוני היושב-ראש, זה בסדר. תודה.
אני מוכן לעשות איתכם עסקה, חבר הכנסת ביטון. אני מוכן לעשות איתך עסקה.
אני מוכן לעשות איתכם עסקה, חבר הכנסת ביטון: תנו לי לסיים את דבריי, ואני אישאר לענות על שאלות. אתם מכירים אותי, גם כשהייתי שר התחבורה – אני אוהב לענות לשאלות. כשיש לי תשובות אני אומר אותן מייד; כשלא, אני לוקח לתשומת ליבי ועונה. שנייה, תנו לי עוד שלוש-ארבע דקות לסיים, כי אני חושב באמת – – –
תראו, הייתי באופוזיציה בתקציב הקודם, והוביל את ועדת הכספים ידידי חבר הכנסת אלכס קושניר – אגב, אבדה גדולה לכנסת הזאת – וניהלנו בוועדה דיונים ענייניים בכל הסעיפים שהגיעו לוועדת הכספים. היו לנו גם ויכוחים, אתה יודע את זה, חבר הכנסת בליאק, היית מרכז הקואליציה בוועדה. בסוף גם הרמנו את האצבע נגד, כי היינו אופוזיציה, ואני חושב שהיו דברים בעייתיים בתקציב, אבל אתה יודע שברפורמות בחוק ההסדרים ישבנו יחד, קואליציה ואופוזיציה, כשרק טובת מדינת ישראל לנגד העיניים של כולנו, וניהלנו דיוני עומק – –
– – ושיתפנו פעולה. ואני אומר לשבחו של חבר הכנסת קושניר – רגע, יבגני, באמת.
לשבחו של חבר הכנסת קושניר ולשבחך, ולדימיר, שהתחשבתם והקשבתם, והיה משא ומתן והיו תיקונים והיו שינויים. וגם כשלא אהבנו עד הסוף את התוצאה, הצבענו בעד הסעיפים – אתה יודע את זה – בחוק ההסדרים, מכיוון שהערכנו את השיח הענייני גם כשלא מסכימים על התוצאה.
ואני זורק לכם כאופוזיציה את הכדור. תראו, אנחנו בימים סוערים – עשיתי איזו הפסקה מתודית בהצגת הדברים – וזה בסדר להמשיך להתווכח על הדברים שבהם אנחנו לא מסכימים. אבל אני באמת מאמין, ואני בטוח שכשתיכנסו לעומק ולשורות, תזדהו עם המון דברים בתוך התקציב הזה. אם יהיו דברים שתחשבו שצריך יותר וכו', אפשר לדבר על זה, וננסה להגיע להסכמות, ובין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית, גם בתקציב אפשר לעשות שינויים, וגם את זה עשינו בקדנציה הקודמת, ובוודאי ובוודאי בחוק ההסדרים. אני אומר את זה לחבריי בקואליציה, אני אומר את זה לחבריי באופוזיציה – אני מקבל על עצמי כשר אוצר לפעול בהקשבה, לפעול מתוך רצון אמיתי לדיונים ענייניים, למרות שבסדר, במליאה בסוף תצביעו נגד, אבל יש לנו עכשיו חודשיים בוועדות. יש לנו חודשיים בוועדות לטפל בחוק ההסדרים הגדול ביותר בתולדות המדינה, שמונח עכשיו לפניכם – – –
ולדי, מכיוון שהסתכלנו אחורה, אז יש יותר ימים ממה שאתם נתתם בחוק ההסדרים הקודם. נחכה, אנחנו נראה את הפיצולים ואת הכול – – –
אני אומר לך שישבנו על יומן, ולכן קיצרנו את הפגרה. השארנו יותר ימים לדיוני הוועדות ממה שהיה לכם בקדנציה הקודמת.
ואני אומר לכם באחריות, אני אומר לכם באחריות: תראו, שוב, לפעמים קשה להפריד והרוחות סוערות וזה בסדר, אבל אני באמת אומר שאם אכפת לנו – – –
באתי ענייני. אתה מכיר אותי, אני תמיד כזה. אני תמיד כזה. אתה יכול להגיד שאני מחודד אידיאולוגית ושאני עקשן ושאני עומד על האמת שלי; אני תמיד משתדל להיות אדם פרודוקטיבי, אדם של שיח, של שיתוף. הייתי ככה כשהייתי בקואליציה גם כשר תחבורה, הייתי ככה מולכם כשהייתי באופוזיציה באותן הזירות שאתם אפשרתם שיח ענייני – –
– – ולכן אני לאורך כל הקדנציה הקודמת שיבחתי את אלכס כיושב-ראש ועדת הכספים – אני הייתי חבר בוועדת הכספים – בשונה, אולי, מוועדות אחרות. היו לנו ויכוחים, לקחתם לנו את כוח ההצבעה ואת החלק היחסי בוועדות, אבל בסוף הדיונים היו ענייניים והייתה בהם הקשבה והיה שיח.
אני קורא לכם עכשיו, כשר אוצר: אני כשר אוצר בא מתוך רצון לנהל שיח ענייני בתקציב, לנהל שיח ענייני בכל אחד ממרכיבי הרפורמות הגדולות שאנחנו מביאים עכשיו בחוק ההסדרים. נעשה את זה טוב, ונעשה את זה ביחד, ובואו ננסה לייצר את ההפרדה הזאת. ולכן אני תכף אענה על שאלות – –
– – ואני אהיה פה עכשיו כמה שיש עד ההצבעות, כדי להיות כאן, בוועדות. ואגב, לא רק כדי לענות – כדי להקשיב וכדי לחשוב אם יש דברים טובים שצריך יהיה לשנות – – –
אמרתי, אם יהיו דברים טובים שנחשוב שצריך לתקן ולשנות – נעשה אותם, ואם יהיו דברים שבהם יהיה צריך לבוא לקראת, גם אם לא אחשוב בסוף, אבל כן, צריך לבוא לקראת. "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם". ואני מזמין עכשיו שוב גם את חבריי בקואליציה, שלא על הכול מסכימים, אבל גם את חבריי באופוזיציה – אני מזמין אתכם לשיח ענייני, מעמיק, מקצועי – – –
לא, זה לא נכון. מי שמכיר אותי – אתה לא מספיק מכיר אותי, חבר הכנסת שירי. מי שמכיר אותי כאן בכנסת יודע – שוב, יש לי את הערכים שלי ואת האמיתות שלי ואני יודע להיות עקשן, אבל אני בר-שיח ושותף לעבודה ביחד ולהסכמות ולפשרות, ואני חושב שבעיקר לשמוע תיקונים טובים. אני חושב שכשאני הייתי באופוזיציה, בחוק ההסדרים הקודם, היו לי גם הערות טובות, והקואליציה קיבלה אותן מכיוון שהיא חשבה שהן הערות טובות. אני משוכנע שזה יכול לעבוד גם בצד השני עכשיו.
ואני ברשותכם, בכמה דקות רק רוצה לסיים לעבור ב-brief, ממש ב-brief, רק על אבני היסוד החשובות שיש בתוכנית הכלכלית שאנחנו מצרפים. אז חוק התשתיות הלאומיות הוא באמת דרמטי. אגב, אני זכיתי עוד להתחיל בו כשהייתי שר תחבורה, אתם קידמתם אותו כשאתם הייתם בממשלה, ואני זוכה להביא אותו עכשיו לקו הגמר ולהביא אותו כאן בתוך חוק ההסדרים.
תוכנית דיור רחבה ובראשה הגדלת היצע הדיור – יש פה שורה של דברים, גם של הסרת חסמים, גם של טיפול במצוקת האשראי היום במימון לחברות הביצוע הקבלניות, על רקע סביבת ריבית גבוהה ומצוקת אשראי גבוהה, הקמת הקרן להגדלת ההשקעה בתושב ותמרוץ הדיור.
צעדים משמעותיים לקידום התחרות והפחתת הריכוזיות במזון, בחקלאות, בבנקאות, בביטוח, בשוק הרכב – גם פה נעשו דברים טובים בכל הקדנציות הקודמות. אני מרגיש זבוב על פיל, מוסיף את הקומה שלי בתוך תהליך חשוב, נכון, שמדינת ישראל מתקדמת אליו בעשורים האחרונים, לעבר שוק יותר חופשי, פחות רגולציה, פחות ביורוקרטיה ויותר יכולת למשק לעשות את מה שהוא צריך לעשות, כשתפקידנו כממשלה זה לא להפריע ולייצר את אותה סביבה תחרותית ורגולטורית טובה. יש כאן רשימה ארוכה של צעדים לצמצום ביורוקרטיה ורגולציה למגזר העסקי ולציבור. נסיר רגולציה עודפת על יבואני מזון ונתאים אותה לסטנדרט האירופי. נחתוך את הביורוקרטיה למאות אלפי עסקים זעירים בתשלום המס. אני לא יודע אם יצא לכם לקרוא את זה, אבל במקום כל חודש או חודשיים להגיש דיווח, הם יפגשו את רשות המיסים פעם אחת בשנה בטופס דיגיטלי דרך האינטרנט, מי שרוצה, עם ההכרה בהוצאות נורמטיביות, בלי להיכנס עכשיו לכל החשבונאות. זו בעיניי בשורה אדירה לכמעט 400,000 עסקים שהם עסקים קטנים וזעירים במדינת ישראל. נקל את מנגנון הרישוי של מפעלים בתעשייה, רישוי ירוק, לעשר שנים. אלה דברים באמת דרמטיים שיאיצו את המשק.
צעדים לייעול המגזר הציבורי – הפחתת העומסים במערכת הבריאות, ואני לא רוצה עכשיו להיכנס לפרטים; ייעול כוח האדם בתקציב ובמערכת הביטחון. אני מוסיף לזה את ההסכם שחתמנו עליו עם ההסתדרות. תראו, חברים, כואב לי מאוד על מה שעשתה עכשיו ההסתדרות, ואני לא רוצה עכשיו לדבר על זה, אבל אני חושב שזה ההסכם הכי מהיר, אני חושב, בתולדות מדינת ישראל – תוך שלושה שבועות, בלי סכסוכי עבודה ובלי שביתות, והכי ארוך – כשמסתכלים עליו באמת זה מ-2018, הרי לא היה הסכם כבר מאז הקורונה, וחמש ורבע שנים קדימה – – –
ולדי, זה ההסכם הכי זול במונחים שנתיים בתולדות מדינת ישראל, וההבשלה שלו מאוד מאוד – – –
מה כמה? תסתכל על האחוזים, יש בערך 11% רוחבי – –
– – כשאנחנו מתחילים בתוספת שקלית של 400 ואחר כך עוד 100, שזה מייצר גם סוג של שוויון – תוספת שקלית ולא אחוזית נותנת יותר לבעלי השכר הנמוך, באחוזים, מאשר לבעלי השכר הגבוה – ואחר כך תוספות שאני לא זוכר עכשיו, 1.5, 1.5, 1. יצרנו הבשלה. אגב, אני פה שיבחתי כבר הרבה פעמים את ההסתדרות על גילוי האחריות, ההבנה שהאתגר הגדול שלנו עכשיו הוא האינפלציה. אמרתי להם כל הזמן: תעלו את השכר לעובדים ב-10 שקלים, תשחקו אותו ב-15 שקלים של אינפלציה ופגעתם בעובדים ובאזרחי ישראל. אז הצלחנו להגיע להסכם שהוא טוב, הוא מייצר יציבות וודאות עכשיו חמש שנים ורבע קדימה ולוקח בחשבון כמובן אחורה, הוא עם הבשלה איטית, בניגוד להסכם השכר עם הסתדרות המורים של הממשלה הקודמת – עם הבשלה איטית בגלל האינפלציה, כי אנחנו מבינים ש-2024-2023 הן שנים קריטיות בהיבט האינפלציה. לכן אנחנו עושים את ההבשלה הזאת איטית, והדבר הזה מייצר יציבות וודאות, הוא טוב מאוד לעובדים, הוא טוב מאוד למשק, ויש בתוכו, ולכן אני מתחבר לסעיף הזה, סעיפים משמעותיים – צריך לעבוד קשה כדי לממש אותם – שמאפשרים ייעול של המגזר הציבורי, של הכנסת מערכות דיגיטליות, של הזזת עובדים מתפקיד לתפקיד כדי שאנשים לא יהיו באבטלה סמויה; זה רע למשק וגם רע לעובד שבא בבוקר ומרגיש שהוא לא עושה שום דבר. יש באמת הרבה מאוד דברים טובים.
מאבק בהון השחור – חברים, זה מחולל הפשיעה המאורגנת הגדול ביותר במדינת ישראל, ועזבו אתכם מעשרות מיליארדים של הכנסה. הקלישאה הידועה אבל הנכונה היא שכשכולם ישלמו, כולם ישלמו פחות, ולכן צריך להיאבק בהון השחור, אבל יותר מזה – זה מחולל הפשיעה המאורגנת הגדול ביותר היום במדינת ישראל. יש פה שורה של צעדים למלחמה בפשיעה הכלכלית: לצמצם את האפשרות להחזיק מזומן – גורם מרכזי שמזין את עורקי הפשיעה. נאבק בתופעת החשבונות הפיקטיביים, בהונאות בתחום הדלק ועוד.
פנינו בתקציב הזה, ואני אומר לכם באחריות, לכל שכבות האוכלוסייה, מהאוכלוסיות החלשות ביותר, שדורשות סעד ותמיכה, דרך מעמד הביניים, שחשוב כל כך לכלכלה הישראלית ונושא בנטל, ועד לקטרי המשק הישראלי. הסתכלנו על כל אחד מהחלקים האלה ואמרנו איך אנחנו עוזרים לו לגדול, עוזרים לו לצמוח. אגב, יש המון סעיפים בתקציב, במאות מיליונים, וגם בחוק ההסדרים, של עידוד השתלבות של אוכלוסיות בשוק התעסוקה, של הגדלת הפריון, היינו, אדם שעובד היום ברמת פריון מסוימת יוכל לקבל גם דרך השקעות הון בתעשייה והעברה לטכנולוגיה וכו' אבל גם דרך היכולת להסבה מקצועית ולעלות רמה. אנחנו מסתכלים על כל השכבות, מהשכבות שזקוקות לסיוע שלנו במס הכנסה שלילי, אחר כך במעמד הביניים בתוספת נקודות זיכוי, בהקלות רגולטוריות, אחר כך על הקטרים הגדולים במשק בהייטק, בתעשייה – כן, אלה בסוף הקטרים שמושכים את המשק של כולנו, והשתדלנו לגעת בכולם ולהביא בשורות לכולם.
אני מאמין בכלכלה הישראלית, אני מאמין באזרחי ישראל, ואני שמח מאוד בתוצאה שאליה הגענו. אני מודה מאוד לאנשי משרד האוצר, שעמלו קשות על התקציב הזה – אגף התקציבים, הלשכה המשפטית, הכלכלנית הראשית, החשב הכללי, הממונה על השכר, רשות המיסים וכמובן מנכ"ל המשרד, שמנצח על המלאכה. תודה רבה מאוד לאנשי משרד המשפטים, שעבדו לילות כימים להביא את החוק, ולייעוץ המשפטי של הכנסת על העבודה המשותפת; כמובן גם לידידי יושב-ראש הכנסת, לשגית. אנחנו מתחילים עכשיו עבודה משותפת, גברתי היועצת המשפטית, ויהיו לנו שבועות מאוד אינטנסיביים, מאוד עמוסים. אני בטוח שבניצוח שלך על התזמורת של הלשכות המשפטיות פה, בכנסת, נגבש את התוצאה הטובה ביותר לכלכלה הישראלית ולאזרחי ישראל. אני מבקש מאוד להודות לראש הממשלה בנימין נתניהו על עבודה משותפת, ולשרי הממשלה – על האחריות הרבה שגילו בתהליך בניית התקציב. האחריות המיניסטריאלית של כל אחד ואחת מהשותפים אפשרו לנו להביא היום לכנסת תקציב מצוין למדינת ישראל.
אזרחי ישראל, ימים לא פשוטים עוברים על מדינת ישראל ועל החברה הישראלית, אבל כמדינה וכחברה אנחנו חזקים. נמשיך ביחד, למרות כל המחלוקות, לבנות את מדינת ישראל למען אזרחי ישראל כולם. נעביר, בעזרת השם, את התקציב ונמשיך לעבוד למענכם.
עכשיו, אם אתם רוצים, אני בשבילכם, בשמחה גדולה, אענה על שאלות.
כמה השקעתם בממשלה הקודמת בתקציב?
קודם כול אני שואל, לא אמרתי את התשובה. אני חושב שיש לי תשובה.
שנייה. לא התכוונתי לגלגל את האחריות. האחריות עכשיו היא עליי, אני רוצה לתת תשובה.
אני לא חושב שאתה צודק. זה בטח לא מומש. מיקי, אני לא חושב שאתה צודק.
השאלה הבאה. אני תכף אענה, מיכאל.
אתה רוצה לפגוע בעצמאות בנק ישראל? אתה רוצה לפרק את המערכת הבנקאית? מה אתה רוצה? אני לא יודע מי זה "אתם". עומד לפניכם שר אוצר שמעולם – – –
עומד לפניכם שר אוצר שמעולם לא יצא בהכרזות פופוליסטיות. עוד רגע אני אדבר על מה שאנחנו כן עושים בתחום הזה, אבל יש גם מה לא. לא עושים דברים רעים, לא פוגעים בעצמאות בנק ישראל, לא מעוותים את כל המנגנונים, כי התוצאה תהיה רק רעה יותר.
אני תכף אסביר, מיכאל – אחד הדברים החשובים ביותר.
הם לא ביקשו מענקים, הם ביקשו פחת מואץ. אני תכף אתייחס.
רגע, אבל תקבעו את הסדר. מיקי, אתה רוצה לנהל אותם? היית יושב-ראש כנסת פעם. שתיים-שלוש שאלות ואז אני אגיב.
אני חושב, אגב, ששמעתי את שר התרבות מיקי זוהר אומר שכן, אבל אני לא זוכר, אני צריך להסתכל. אני לא זוכר בעל פה.
לא, לא, הקראתי את אחד הסעיפים. יש שורה של סעיפים. אני תכף אגיד.
לא לא לא, אין עשרות אלפים, אין מאות אלפים. בוא. אין עשרות אלפים ואין מאות אלפים.
אני אנסה לעשות את זה רגע מסודר. דווקא בשאלת מענקי הקורונה, לשבחו של חבר הכנסת בליאק, הוא באומץ, גם בקדנציה הקודמת וגם בקדנציה הזאת, אומר את האמת. תראו, מענקי הקורונה זה אירוע מאוד מורכב. הם היו נכונים, צודקים, מחויבי המציאות; אגב, הם הועברו בניגוד לגורמי המקצוע והאוצר ואגף התקציבים, שנלחמו, שהסבירו כמה חברות הדירוג יורידו לנו את הדירוג, כמה זה קריסת הכלכלה. זאת הייתה אחת ההחלטות הכי נכונות שהתקבלו, קודם כול בממשלה הקודמת, של נתניהו עם גנץ, ואחר כך גם בממשלה הקודמת שלכם. זו הייתה החלטה נכונה מאוד שאפשרה למשק לשרוד, לעבור את המשבר הזה. עסקים החזיקו ראש מעל המים ולכן גם יצאנו והגענו ל-8.3% צמיחה ו-6.5% בשנה שעברה. אנחנו במקום מצוין בזכות זה.
יחד עם זאת, היו קריטריונים מאוד ברורים למענקים האלה. לי מאוד נוח, מכיוון שאני, כשהייתי חבר אופוזיציה בוועדת הכספים, ביקשתי להרחיב את הקריטריונים האלה, אבל הייתה החלטת ממשלה – ואני מבין אותה, אגב – שבסוף צריך לקבוע איזשהו קו; נותנים מענקים אבל קובעים איזשהו קו: אובדן הכנסות של 40%, של 25%, מדרגות כאלה, מדרגות אחרות. מהרגע שנקבעו קריטריונים – הייתה אז, אגב, אמירה של רשות המיסים, גם את זה אתה זוכר בטח, ולדי: חכו, בואו נחכה לסוף שנה, נקבל את המאזנים, שלא יהיו תקלות. אמרה הממשלה, בצדק: החולה ימות. אנחנו חייבים מאוד מהר לשחרר את הכסף, לתת את החמצן הזה למשק – אני אומר את זה כמי שהיה אז חבר אופוזיציה – –
– – ולכן סמכו על ההצהרות של האנשים ונתנו להם.
בסופו של דבר, מרגע שנקבעו קריטריונים, אתה לא יכול עכשיו לתת למישהו שלא עומד בקריטריונים, מכיוון שאז אתה בהיבטי שוויון פותח את עצמך; אתה צריך עכשיו לפתוח לכולם מחדש להגיש. זו לא השאלה עכשיו, כמה מאות מיליונים, או אפילו מיליארדים – ואתה יודע את החשיפה, כי כבר נתת אותם; אתה בעצם תצטרך להגיד: אני משנה את הקריטריון, וכל מי שעומד בקריטריונים החדשים יכול להגיש. הדבר הזה הוא בלתי אפשרי, ולכן נקודת המוצא היא שמי שקיבל מענקים ולא עומד בקריטריונים צריך להחזיר אותם.
העסק הזה מקבל ארכות פעם אחר פעם אחר פעם כדי לעזור לאנשים. גם אני כשר אוצר נתתי עוד ארכה. גם אני כשר אוצר – ביטלנו את העיקולים, נתנו הנחיה חד-משמעית לרשות המיסים. בסוף צריך לזכור שרשות המיסים היא גוף סוברני וההחלטה היא שלה. אבל אני חושב שההחלטה נכונה לאפשר פריסת תשלומים מאוד גדולה ולא להעמיד שום אדם בפני סיטואציה שמהיום למחר, למרות שהיו לו הרבה שנים אולי כבר להיערך מאז הקורונה. אני חושב שהשילוב הזה של רגישות, כשמצד אחד אתה נותן דחיות, אתה מאפשר פריסת תשלומים, אתה מקים ועדת חריגים שנותנת פריסה עוד יותר רחבה – בסופו של דבר 99.9% מהאנשים יוכלו לעמוד בזה ולתת החזרים.
עוד לפני קרן הארנונה – אני אסביר למה אני חושב שהיא נכונה וצודקת, אבל עוד רגע לגבי סוגיית הדיור. תראה, קודם כול אני חושב, באמת, ואמרתי, שנעשו גם דברים טובים בממשלות קודמות: קצב התכנון מאוד גבוה – – –
שנייה, נאור. כן, הוקם בוודאי, הוקם קבינט הדיור. בוודאי, בוודאי. גם עבדך הנאמן חבר בו. יושבים כבר על לא מעט תוכניות דיור, ואני תכף אדבר על האתגרים הנוכחיים. יש לנו את משבר הדיור, אנחנו מכירים אותו הרבה מאוד שנים, ושם, אין מה לעשות, צריכים לקצר את התהליכים של התכנון, של הרישוי של היתרי הבנייה, של הרגולציה ואחר כך טופסי 4 – זה אירוע שעולה המון כסף – צריך לטפל בכוח העבודה ובעלויות שלו. יש הרבה דברים שכממשלה אנחנו יכולים לעשות כדי שהשוק הזה יעבוד הרבה יותר טוב. בסופו של דבר כל התוכניות האלה של מחיר למשתכן ומחיר מטרה זה סוג של פלסטרים לתקופת ביניים. בסוף בסוף בסוף כלכלה זה היצע וביקוש, ואנחנו צריכים להגדיל את ההיצע בצורה דרמטית. ואני אומר עוד פעם – – –
נכון, רגע. אמרתי בסעיף הזה שנעשו דברים טובים לאורך השנים, לא מספיק, באופן טבעי, כמו שיכול להיות שמה שאני עושה עכשיו לא מספיק. אני כשר אוצר מוסיף את הקומה שלי, מנסה לעשות עוד קצת דברים טובים, בסדר? אני חושב שאנחנו עושים בחוק ההסדרים הזה הרבה דברים טובים בתחום הזה. ושאלת הרישוי העצמי, והאוטומציה של מעבר לזה שהוועדה המחוזית יכולה למשוך מהוועדה המקומית אם זה לא מתקדם, והורדה של תוכניות עד 35 יחידות דיור – – –
אנחנו חייבים להגדיל את ההיצע דרך התכנון והרישוי והרגולציה וכו' וכו'.
עכשיו, איפה האתגר, נכון להיום? זה לאורך זמן יוריד את מחירי הדיור.
ואגב, אם אני מסתכל על וקטור המחירים – עוד שנייה אני אסביר לך למה בעיני היא מאוד מאוד חשובה. יש לי פה קרב עם השלטון המקומי, אבל תכף אני אסביר – – –
אני אסביר, עוד רגע אני אגיע לקרן הארנונה. הבטחתי להתייחס לקרן הארנונה. אירוע מורכב פוליטית – השלטון המקומי מתנגד, בעיניי שגיאה קשה מאוד. אני מאמין בה, ואני אסביר את עמדתי, ואולי אני אשכנע אתכם ואת חבריי בקואליציה.
אבל רגע אחד עוד לפני – צריך להבין את האתגר הנוכחי של שוק הדיור. אמרתי קודם: אנחנו בציר נכון של התקדמות, גם בקצב התכנון, הבשלות של תוכניות, גם בקצב השיווקים, גם ב-closing, בקצב סגירת העסקאות וגם בקצב התחלות הבנייה של הכול ביחד – בנייה חדשה והתחדשות עירונית ותמ"א 38. אם נמשיך בקצב הזה, 70,000, 75,000 יחידות דירות בשנה – השנה האחרונה נגמרה בסוף בקצת פחות בגלל הרבעון האחרון – אני חושב שאנחנו מהר מאוד נשיג את הביקושים ואנחנו נראה התייצבות של המחירים ולאט-לאט ירידה שלהם. עכשיו יש קצת ירידה, אבל מסיבות אחרות.
איפה האתגר הנוכחי? האתגר הנוכחי הוא שסביבת ריבית מאוד גבוהה מייצרת מצוקת אשראי גדולה לקבלנים, מורידה את הרווחיות והכדאיות ועלולה להאט את קצב התחלות הבנייה ופה החשש הגדול שלי. רק רגע, ותכף אני אסביר – – –
אבל מיכאל. לא, לא. מוישה, מוישה, תן לי רגע, חבר הכנסת ארבל. די, די, מיכאל, נו, מיכאל, עד שעושים פה שיח טוב.
אל תרתח, אדון עזריאל. בוא, עד שעושים שיח טוב, למה אתה צועק?
אבל אני רוצה להסביר רגע, שנייה. תנו לי שנייה, תנו לי.
הרי אמרתי קודם שמשבר הדיור הוא משבר של הרבה שנים, ואני, בשונה משרי אוצר קודמים, לא נכנסתי ואמרתי: יש לי הוקוס-פוקוס, אני תוך יום בולם אותו. וידעתי גם להגיד שנעשו דברים קודמים בממשלות קודמות, שבחלקן הייתי חלק ובחלקן לא הייתי, וזה עדיין לא מספיק. ולכן, מצד אחד אנחנו ממשיכים בדברים הטובים שנעשו כדי בסוף בסוף, מיכאל, אין מה לעשות, להגדיל את ההיצע – ועוד רגע אני אדבר על עוד דברים שצריך לעשות, חכו שנייה, כי אני עובד כבר על השלב הבא. אבל אלף-בית זה להגדיל את ההיצע בצורה דרסטית, וזה אומר לפתח יותר תשתיות וללכת להסכמי גג יותר רחבים ולפתור את מצוקת כיתות הלימוד. בתקציב הזה, מעבר לתוכנית החומש, שאתם התחלתם בה, של 3,500 כיתות בשנה, אנחנו מוסיפים עכשיו עוד 1,000 כיתות בשנה בתוכנית, ואני מקווה להביא עוד 1,000 כיתות ממקור חיצוני שאנחנו עובדים עליו עכשיו, ואנחנו מאתחלים מחדש הרשאות קודמות, מה שייתן להביא להערכתי עוד 1,500 כיתות בשנים הקרובות, וזה בסוף – – –
הינה, אני כמעט פותר לך את ה-7,000 הדו-שנתי הזה עכשיו, כמעט פותר לך את ה-7,000 האלה, וזה חסם גדול. ראשי הערים אומרים: אנחנו לא נותנים יותר בנייה כי אין לי כיתות. אז אנחנו מתמודדים עם הכיתות. ושמנו פה נדמה לי 4.5 מיליארד שקל עכשיו במה שנקרא "נתיב לדירה" – תשתיות כבישים תומכות דיור. אז מטפלים בכיתות הלימוד, מטפלים בתשתיות התחבורה ועוד רגע נדבר על קרן הארנונה כדי לתמרץ ראשי ערים לתת היתרי בנייה ולבנות. אנחנו מפשטים את הביורוקרטיה והרגולציה ועושים עוד כמה צעדים שמצטרפים לצעדים שנעשו בממשלות קודמות כדי שהדבר הזה יגביר את ההיצע.
אלא מה? נתקלנו עכשיו במשבר ספציפי בתוך המשבר הגדול – אגב, זה כבר מביא לירידת מחירי הקרקע וזה מצוין. נתקלנו עכשיו במשבר של מצוקת אשראי ושל ירידה בכדאיות בגלל ירידת הביקושים. הריבית הגבוהה גם מייצרת מצוקת אשראי לקבלנים וגם מייצרת ירידה בביקושים, כי קשה למשקי הבית לקחת משכנתאות. וזה החשש הכי גדול בתקופת משבר כזה: שעכשיו יש ירידה בביקושים, תהיה ירידה בהתחלות הבנייה, כשהאינפלציה תתמתן והריבית לאט-לאט תתמתן ונחזור לעולם של ביקושים, הביקושים הגבוהים יפגשו היצע נמוך ונראה עוד פעם קפיצת מחירים, וזה האתגר הכי גדול שלי – לשמר את קצב התחלות הבנייה.
אז אני מטפל באשראי הקבלנים דרך זה שאם עד היום 90 יום מהזכייה במכרז צריך לשלם 100% של ערך הקרקע, אנחנו אומרים: עכשיו 30%, ועוד 70% במתן היתר בנייה. זה טיפול ענק במצוקת האשראי, ונרחיב את זה בעזרת השם לכל הארץ. אנחנו מטפלים עכשיו בסבסוד תשתיות יותר גדול באזורי פריפריה, מכיוון שהרי באזורי ביקוש הקרקע העיקרית מספיק גדולה שהיא יודעת לספוג: יש ירידה בכדאיות – ייתנו הצעה יותר נמוכה על קרקע, יורידו את המחירים למטה. אני מאוד רוצה. הבעיה היא שבאזורי פריפריה הקרקע גם ככה נמוכה מאוד, כמעט כבר אפס, אז אנחנו מעמיקים את הסבסוד של התשתיות.
ופה אני מגיע לקרן הארנונה. תראו – – –
רגע, לא, שנייה. רגע, יבגני, תן לי רגע את קרן הארנונה. שנייה על קרן הארנונה. תראו, במשך שנים – – –
אני עונה לך, שנייה. המשך הדיון על קרן הארנונה. תראו, במשך שנים שנים שנים יש דוחות של האיחוד האירופי ושל ה-OECD ויש מחקר מאוד יפה של קרן אהרן – איך קוראים להם? מכון אהרן, על זה שבסוף יש עיוות גדול במנגנון הארנונה במדינת ישראל: ארנונה עסקית היא רווחית כלכלית לרשויות; ארנונה למגורים היא הפסדית.
רגע, רגע, שנייה, נכון, בזה אני מטפל, עוד רגע נדבר על זה. שנים מדברים על זה שארנונה העסקית גבוהה וממילא רווחית, מייצרת אינסנטיב גדול לרשויות לפתח אזורי תעשייה – יש לנו היום עודף של אלפי משרדים שאף אחד לא משתמש בהם – והארנונה למגורים היא הפסדית. ולכן, אין שום תמריץ. גם כשאני אתן לו הסכם גג, אני אפתור לו את הכיתות, אני אפתור לו את הכבישים ואני אפתור לו את זה – בסוף הוא מסתכל על המאזן שלו. אסור לו להיכנס לגירעון, בצדק, מבחינת כללי השלטון המקומי ומשרד הפנים. הוא אומר לעצמו: אם אני רוצה לנהל תקציב מאוזן ואחראי כראש רשות ולא להיכנס לגירעונות, אני לא יכול לשים יותר מדי ארנונה למגורים.
אז יש לך את אזורי הביקוש – יש להם המון ארנונה עסקית, וזה מפצה על הארנונה למגורים. אבל כשאתה הולך לפריפריה, שאין בה הרבה ארנונה עסקית, כי מה לעשות, היא בפריפריה ומפעלים רוצים לבוא למרכז – כמה שלא תיתן חוק עידוד השקעות הון, ואנחנו מייצרים דיפרנציאציה בחוק עידוד השקעות הון, ולא יכול להיות שקריית שמונה תקבל כמו יקנעם – עדיין זה קשה. הדבר שהיה צריך להיעשות כנראה זה לשנות את האיזונים – –
– – להוזיל את הארנונה לעסקים, להעלות את הארנונה למשקי הבית. אני אומר פה, קואליציה ואופוזיציה, בואו נהיה פיירים: לא נולד הפוליטיקאי, כנראה, שיהיה לו אומץ לעשות את זה, לא לפני בחירות, לא אחרי בחירות, בטח לא בתקופת יוקר מחיה. אף אחד לא ייקר את הארנונה למגורים במדינת ישראל. זאת עובדה. לא אתם עשיתם את זה, לא אני עשיתי, לא אחרים עשו, ואני לא משלה את עצמי. מה לעשות? זה מחיר הדמוקרטיה, נכון? אנחנו קשובים לציבור, ויש דברים שאי-אפשר לעשות.
מה באנו בקרן הארנונה ועשינו? בעצם יצרנו את אותו מנגנון איזון. באנו ואמרנו: בואו ניקח מהארנונה העסקית ונעביר אותה לסל את הארנונה למגורים. כן, אני לא נוגע במה שקיים. אנחנו אומרים שמכאן והלאה כל ארנונה עסקית חדשה, לוקחים 40% ממנה, מכניסים לקרן שנמצאת בשלטון המקומי; אני לא מלאים אותה – אני, כמשרד האוצר, שם על הדבר הזה מצ'ינג שלי, וזה ייתן 2,000 שקל לכל יחידת דיור לשנה קבוע לכל ראש עיר.
אני לא יודע. מיכאל, היית ראש עיר, כמה ארנונה שנתית בירוחם לשנה לדירה של 100 מטר?
תעשה לי רגע חשבון – 5,000 שקל. הוספתי לך עכשיו על זה קבוע לכל שנה עוד 2,000. התוצאה היא – – –
שנייה. התוצאה היא – כל מה שאנחנו עושים – לוקחים מהסל של הארנונה העסקית – – –
שנייה, לא, לא, עוד רגע אני אסביר גם את זה, אני אתייחס לרשויות חלשות.
אני אתייחס לזה, רק שנייה, עוד מעט. נאור, אני אתייחס גם לזה.
נאור, אני אתייחס לזה עוד שנייה, חכה. אני מבטיח. אני מכיר את הטענה הזאת, תאמין לי. אני הרי איש ימין כלכלי, אני לא רובין הוד, תאמין לי. אתה יושב בצד של הסוציאליסטים, אתה יושב בצד של הסוציאליסטים. אני קפיטליסט.
אבל עוד רגע אני אסביר את זה. עוד רגע אני אסביר את זה, אני אתייחס גם לשאלה הזאת. אני אומר עוד לפני כן: לוקחים מכל הארנונה העסקית במדינת ישראל, מעבירים אחוז מסוים לסל של הארנונה למגורים, בעצם, ונותנים לרשויות חלף ארנונה למגורים – 2,000 שקל נוספים על כל דירה בכל מקום; גם בתל אביב כשיבנו יקבלו את ה-2,000 האלה.
נאור, חכה רגע, דחילק, תאמין לי, תן לי להסביר. אני מכיר את הטיעונים. אנחנו מנהלים על זה המון דיונים. עוד פעם: שלב ראשון, כדי לתקן את העיוות – נכון, דרך המלך לתקן אותו הייתה: תוזיל לעסקים, תעלה למגורים. זה לא יקרה. בתוך עמנו אנחנו יושבים. גם לכם לא יהיה אומץ לעשות את זה אם תחזרו בעוד 100 שנה לקואליציה.
אז כל מה שאנחנו עושים עכשיו זה מנסים לקחת מהסל של הארנונה העסקית ולהעביר לסל של הארנונה למגורים כדי לייצר איזון יותר נכון ולתמרץ ראשי רשויות לבנות למגורים בלי להיכנס לגירעונות.
עכשיו, זה נכון, נאור, זה נכון, בגלל שהפרופורציות בין ארנונה עסקית לארנונה למגורים בין ערים שונות במדינת ישראל – בין פורום ה-15 לערים אחרות בפריפריה – אז באופן טבעי אתה לוקח יותר לתל אביב, למודיעין, לרמת גן, לערים החזקות – מעביר לערים החלשות.
נאור, רגע, תן לי עוד דקה. עכשיו, אם הרשויות החזקות, אפשר היה לזקוף את ההצלחה רק לניהול הנכון שלהן, והרשויות החלשות, אפשר היה לזקוף את הכישלון רק לניהול שלהן, אז אתה צודק – אני מעניש אנשים שעבדו קשה, יצרו מנהיגות, פיתחו ערים טובות ומרוויחות ונותן את זה לערים לא מוצלחות שלא מנוהלות טוב, ואני בעצם מתמרץ אנשים לא להיות מספיק מצוינים.
אלא מה? נאור, סליחה, רגע. אלא מה? אי-אפשר לזקוף את ההצלחה והעושר של הרשויות החזקות ואת החולשה של רשויות הפחות-חזקות באזורי פריפריה רק להנהגה ולאוכלוסייה ולאחריות וכו'. מה לעשות – יש לוקיישן.
לא היסטורית. יש מי שיושב במרכז הארץ – –
– – והמדינה לאורך שנים הפכה אותו למרכז הארץ. עם כל הכבוד לרון חולדאי או לחיים ביבס, היו שם לפניהם, וסללו שם כבישים ויצרו תשתיות ויש שם חוף ים ואפשר לבנות שם מלונות. מה לעשות? בדימונה אין חוף ים – –
– – ודימונה היא רחוקה, אז אני – אני, לא אתם – מאריך את כביש 6 עד דימונה; אני מקבל החלטה להאריך את כביש 6 לצפון עד קריית שמונה ב-6 מיליארד שקל שהממשלה שלכם ביטלה. אנחנו נפרוס עכשיו – אנחנו מאיצים בצורה דרסטית לא רק את המטרו – כן, צריך את המטרו ומשקיעים בו 150 מיליארד, אבל צריך עוד תשתיות לאומיות כדי להביא את הרכבת עד קריית שמונה, ולהביא את הרכבת עד קריית שמונה במהירות של 250 קמ"ש, ולהכפיל את מסילת החוף, ופרוזדור רביעי במסילת איילון, ולהאריך את הרכבת, אני אומר לכם, עד אילת. אתם לא מבינים מה זה עושה לאילת. עם אזור סחר חופשי באילת אתה מכניס תעלת ימים עד אזור השדה של רמון, שדה התעופה, נמל, רכבת – אגב, רכבת משא שעוקפת את תעלת סואץ. תבינו את המשמעות של הדבר הזה, כמה זה אסטרטגי לחבר את ים סוף עם הים התיכון. רכבת מהירה.
זה ייקח כמה שנים – אזור סחר חופשי, כל שתי ערים על קו הרכבת הזו – אנחנו עושים המון דברים כדי לקרב את הפריפריה למרכז. עושים המון דברים. אתה יודע, מיכאל, תסתכל בתקציב הזה כמה אנחנו מגדילים את השקעות ההון והתעשייה באזורי פריפריה, לא רק בהייטק – בתעשייה כחולה, בטכנולוגיה.
אבל, אבל, אבל עדיין, עדיין, עדיין ירוחם לא כושלת כי לא היה בה ראש עיר טוב; היה בה ראש עיר מצוין אבל ירוחם, גיאוגרפית – מה לעשות, יש בה פחות מפעלים ופחות מלונות ופחות תעשייה. ותל אביב היא תל אביב, כי היא יושבת בתל אביב.
מה לעשות, כי זה מרכז הארץ, ושם יש נמל; וחיפה יושבת על נמל.
זה לא נכון. נאור, זה לא נכון. נאור, זה לא נכון.
אנחנו מטפלים בלחזק גם את הרשויות הפחות-חזקות.
אנחנו נותנים להן כלים ואנחנו מזרימים להן תקציבים ואנחנו מאיצים להן תשתיות.
ואנחנו מפתחים בהן – אבל אני עושה את זה, למה אתה – – –
תסתכל על התקציב. התקציב הזה כולל תשתיות דרסטיות באזורי פריפריה. לצערי הממשלה הקודמת התמקדה רק באזור גוש דן והפסיקה את כביש 6 לדרום והפסיקה את כביש 6 לצפון – –
– – והפסיקה את הרכבת לקריית שמונה. אנחנו עכשיו, כן, מפתחים את התשתיות לפריפריה ואת התעסוקה בפריפריה, ונותנים מענקי השקעות הון בפריפריה ונותנים הכשרות תעסוקתיות בפריפריה ומחזקים את הפריפריה, אבל גם מבינים שצריך לאזן, כמו שאמרתי קודם, קודם כול בין סל ארנונה עסקית לסל ארנונה למגורים, ואם התוצאה היא שגם עובר קצת מרשויות חזקות לרשויות פחות חזקות – לא סוף העולם. והתוצאה תהיה, נאור, שאתה תקבל עשרות אלפי יחידות דיור חדשות בירוחם, בדימונה, בנתיבות, בקריית שמונה, באופקים.
והתוצאה תהיה שכשיהיו שם עוד מאות אלפי תושבים, אז גם תהיה שם תעשייה.
ותהיה שם תעסוקה. והן יוכלו לעמוד על הרגליים של עצמן.
אבל זה ביצה ותרנגולת, וצריך לטפל בכל התהליך.
ולא השארתם לי גרון. גם אם אני מאוד רוצה להמשיך לענות לכם ליתר השאלות.
אז על יתר השאלות אני אענה, בעזרת השם, בשבועות הקרובים בוועדות. תקבלו תשובות לכל השאלות.
5,560 מילים של בצלאל סמוטריץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.