קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני קודם רוצה לפתוח את הדברים בלהודות למאות אלפי הפטריוטים המדהימים שנמצאים בכל רחבי המדינה, נמצאים פה עכשיו מחוץ לכנסת, נמצאים בכל פינה טובה. אני כל יום מקבל סרטונים מרגשים, אני לא זוכר מראות כאלה במדינת ישראל. זה מרומם את הרוח, גם בתקופה הכי קשה וחשוכה שהממשלה הזאת הובילה אותנו אליה. אני חושב שהבנתם, אם זה עוד לא היה מספיק ברור, שנפלתם על הדור הלא-נכון, והגיע הזמן שזה ייקלט אצל ראש הממשלה, אצל ראש הממשלה האמיתי לוין, שהם יבינו שהאירוע נגמר. האירוע הזה צריך להיגמר בהסכמה, והאירוע הזה צריך להיגמר כשמדינת ישראל היא עדיין מדינה אחת. אף אחד לא רוצה לנצח את אח שלו במדינת ישראל. שזה יהיה ברור, אף אחד לא מחפש ניצחונות. האנשים המדהימים שיצאו מייצגים את כל הקשת הפוליטית, יש שם מפגינים מימין, משמאל, מהמרכז. האנשים האלה לא חלמו, רובם הגדול לא חלמו לקחת חלק באיזשהו מאבק פוליטי במדינת ישראל. הם התעוררו כי הדמוקרטיה שלנו, כי המדינה שלנו, כי עצם המהות שלנו פה במדינת ישראל בסכנה. כי כולנו מבינים שהממשלה הזאת מדרדרת אותנו אל עבר תהום שלא נוכל לצאת ממנה: בכלכלה, ביחסי החוץ, בביטחון.
ותראו מה קרה פה רק השבוע. השבוע שר הביטחון של מדינת ישראל, האיש שאמון על הסודות הכמוסים ביותר של מדינת ישראל, ביקש לכנס קבינט, קבינט סודי, בשביל לחשוף בפני שרי מדינת ישראל את הסכנה בחקיקה הזאת של ההפיכה המשטרית. מה קרה כאשר הוא ביקש את זה? הקיסר מקיסריה הבין שאם השרים ישמעו את זה, כנראה שהם לא יוכלו להצביע יותר בעד ההפיכה הזאת. אז מה הוא החליט לעשות? הוא החליט לפטר את שר הביטחון של מדינת ישראל ולא לאשר לו לחשוף את החומר בפני השרים, שתבינו לאיזה מצב הזוי ומפחיד הגיעה מדינת ישראל. גם היום השרים לא יודעים את החומר, הוא לא מאפשר להם. אני יכול לומר לכם שאני מדבר איתם, הם ניגשים אליי, ובחדרים הסגורים פה מאחור כולם מבקשים לעצור את החקיקה ההרסנית הזאת.
משפט אחרון, אדוני. יושבים פה חברי כנסת שגם היום אמרו לי: הלוואי והיה לנו את האומץ. אז אני רוצה לסיום לומר לכם שאם לא יהיה לכם את האומץ לקום ולהתנגד לדבר הזה, תיזכרו כפחדנים, מוגי לב, לדורי-דורות. אף אחד לא ישכח את מה שקורה פה היום. ולנתניהו אני אומר: אל תחכה עוד דקה, ההתלקחות קרובה. תודיע עכשיו, צא. החלטת שאתה עוצר את החקיקה, צא, תודיע שאתה עוצר את החקיקה, תציל קצת מהכבוד האבוד שלך.
383 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.