קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, שרת ההסברה, למה את לא יושבת בשולחן הממשלה, שעם ישראל יראה אותך בזמן המליאה? את מסתתרת שם.
קודם כול, גם שהצופים של ערוץ הכנסת יראו אותך וגם הילדים הנחמדים – באתם מרעננה. יש לכם הזדמנות לראות פה מה שנקרא "דמוקרטיה במיטבה".
הרבה עוקבים שלי בפייסבוק שואלים אותי תמיד אחרי נאום – – –
רגע, טלי. שנייה. שואלים אותי תמיד אחרי נאום שאלה שאני בטוח שגם אתם תשאלו את עצמכם: למה יש פה אולם ריק? למה ביום עבודה של חברי הכנסת יש אולם ריק? אז יש לי רק השערה: הם מסתתרים, מפחדים, מפחדים להסתכל לכם בעיניים. הם מחכים עכשיו לראות מה יעשו הממשלה וראש הממשלה, כי העם יצא לרחובות. זו הדוגמה הכי טובה לדמוקרטיה הישראלית.
השערה נוספת – יכול להיות ששרי הממשלה הלכו לבדוק את המסמך הזה. זה מסמך תקציב המדינה שכל חברי הכנסת קיבלו, כי אנחנו הרי מצביעים בקריאה הראשונה על תקציב המדינה. אני משוכנע שרוב השרים שהצביעו על המסמך הזה ורוב חברי הכנסת מהקואליציה לא רק שלא קראו את הדבר הזה – הם גם לא מסוגלים לענות על שאלה פשוטה: כיצד אתם תשמרו על המסגרת התקציבית וכיצד אתם תבטיחו את כל ההבטחות התקציביות כשאתם, אתם, הקואליציה והממשלה, מובילים למשבר הכלכלי החמור ביותר בתולדות המדינה?
זה מה שנקרא, אדוני היושב-ראש, צ'ק ללא כיסוי. מה שיש פה בתכנון הזה זה צ'ק ללא כיסוי. אני לא יודע אם משרד ההסברה, שמי שעומדת בראשו זו חברת הכנסת השרה גלית דיסטל, יישאר בכלל על המפה, כי 24 מיליון ועוד 14 מיליון של הסברה – לא הבנתי למה זה שני משרדים – כנראה יצטרכו לקצץ. מה יגידו? גם ככה המשרד הזה לא עשה עבודה טובה עבור הקואליציה, אז למה שנצטרך אותו? אני חושב שיקצצו את זה; בטח כשאנחנו נחזור לשלטון נקצץ את זה, כי ככה לא עושים הסברה. זו ההסברה הכי גרועה שיכולה להיות למדינת ישראל, לעם ישראל וגם ליהדות התפוצות. זה מה שיש לי להגיד.
אדוני היושב-ראש, אנחנו כרגע עדים לתופעה שלא הייתה זה 75 שנה. מאות אלפים – – –
מאות אלפים בצורה ספונטנית לחלוטין יצאו לרחובות להגיד לראש ממשלת ישראל מילה אחת בלבד: די. די. מספיק. שים את המפתחות, לך הביתה ונקים ממשלה איתכם, עם הליכוד.
אז אני קורא לך להתעשת ולהבין שיש גם אינטרס של המדינה מעל האינטרס האישי שלך.
והגיע הזמן שתגידי גם לראש המפלגה שלך: די. די. די. הגענו לנקודת אל-חזור. די. די. די.
379 מילים של יבגני סובה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.