קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכונת הרעל, ההסתה והאיומים של מוסוביבי ובנו המיני-מוסוביבי התחילה לפעול בכל הכוח נגד הכוחות המתונים בליכוד שהעזו לגלות דעה עצמאית ולדרוש את עצירת החקיקה של ההפיכה המשטרית. פתאום שר הביטחון של ממשלת נתניהו הפך לבוגד, לשמאלן ולאויב. זה, שרואה בדיוק את האיומים המתגברים, את התפרקות הצבא, הוא בוגד פתאום. פתאום יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת הפך ליעד לחיסול. כי בליכוד הביביסטי אין יותר דעה עצמאית, יש רק את הדעה של הדוצ'ה. הליכוד הביביסטי של היום היה מדיח את חבר הכנסת נתניהו על כך שהצביע עם צו מצפונו בעד הבחירה הישירה אז, פעם, כשעוד היו לו מצפון וערכים.
ואני קוראת כאן לחברי המחתרת הליברלית בליכוד: תהיו גלנטים, תהיו אדלשטיינים, תהיו ביבי של פעם ושימו את טובת המדינה לפני טובתו של מוסוביבי ומשפחתו. לא תוכלו להתנקות מאחריות להתפרקות הצבא והחברה הישראלית. שתיקה כמוה כהסכמה. אני הרי יודעת מה אתם חושבים עליו באמת. אני יודעת מה אתם חושבים על ההפיכה המשטרית. אני יודעת, כי אני הייתי בליכוד רוב חיי הבוגרים. גדלתי על ערכי ז'בוטינסקי ובגין, ואני יודעת, אני יודעת כמה קשה לכם לחיות במחתרת, ואני גם יודעת מה המחיר הפוליטי של עשיית המעשה הנכון למען טובת המדינה. אותה מכונת רעל ביביסטית מופעלת גם כלפיי. אבל לפעמים ישנם רגעים בחייה של מדינה שבה האחריות הלאומית מחייבת אותנו גם לשים כל שיקול אישי או פוליטי בצד. אני יודעת עד כמה דרכו וערכיו של ביבי של היום זרים לכם, חברי הליכוד, ועד כמה אתם נחרדים ממה שהוא עושה לליכוד. אתם יודעים היטב שהסיבה היחידה שאנחנו במשבר הזה היא כי נתניהו עומד לדין. לא רפורמה, לא ערכים, לא כלום. הוא עשור נמצא כבר בשלטון; האיש שרוצה להיזכר כצ'רצ'יל ייזכר בסופו של דבר כנירון, הקיסר שיהודה מרדה בו.
אל תיתנו להיסטוריה לזכור אתכם, חברי הליכוד, כמי ששיתפו פעולה עם התפרקותה של החברה הישראלית. אל תיתנו למוסוביבי להחריב את מדינת ישראל ולהקים פה את ביביסטאן. תעשו את הדבר הנכון למען העם שלכם, למען עתידה של מדינת ישראל.
עוד משפט, בבקשה. חברים, אני הפלתי את ממשלת נתניהו ועזבתי את הליכוד אחרי 30 שנה כי ראיתי את ההתחלה של הטרגדיה הלאומית הזאת, שמתחוללת היום מול העיניים שלנו. זה לא קל, זה לא פשוט, אבל זה הכרחי. תהיו אמיצים, תהיו בגיניסטים, תהיו ישראלים, תהיו פטריוטים ותעצרו את הסיוט הזה, למען כולנו. תודה רבה.
366 מילים של מיכל שיר סגמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.