קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושבת שיש היום אזרחים שמסתכלים למעלה על הממשלה שלהם ולא יודעים מי שולט באירוע. מי זה? אם זה ראש הממשלה, איך יכול להיות שהוא נתון לסחטנות, לקבל החלטה רק באישור של בן גביר, באישור של רוטמן, באישור של לוין, באישור של סמוטריץ', כולם צריכים לתת לו אישור לפעול? אז הוא, בעבר – אנחנו מכירים את היכולות של נתניהו, הוא תמיד ידע לפצל, לסכסך, לקרב כדי לחנוק, לעשות מניפולציות כאלה ואחרות; הפעם הוא הקים ממשלה עם כל חבורת – איך אני אומר בעדינות – האנשים הלא-מובנים האלה, שיש להם אג'נדות שהם הביאו מהבית, ומבחינתם החברה בישראל היא לא איזה דבר שצריך להשקיע בו, היא איזה דבר שמטריד, שמפריע. להם יש אג'נדה. הם צריכים למחוק את חווארה, הם צריכים לספח את ירדן לישראל, הם צריכים להפוך את מערכת המשפט כך שהיא לא תהיה משפט צדק אלא תייצר סוג של שופטים, קבוצת שופטים שכל אחד מהם הוא מטעם מפלגה ספציפית, והם והם והם. עכשיו הוא הסתבך. מסתכל אזרח, אומר: טוב, אני בחרתי או לא בחרתי, לא משנה, זה ראש הממשלה שלי; אני יכול לקבל תשובות, ראש הממשלה, מה קורה במדינה, לאן אתה רוצה ללכת, איזה הישגים אתה רוצה להביא? אין תשובות. מה התשובה היחידה שהוא נותן? הוא מפטר את שר הביטחון שלו.
עכשיו אני אומרת לכם, האמירה הזאת, לפטר שר בגלל שהוא אמר מה המצב הביטחוני ומה ההשלכות וההשפעות שיש לאותו רצון הזוי לפרק את מערכת המשפט, שהייתה שיא תפארתנו, ונתניהו עצמו אמר את זה בעבר – זה הדבר שבגללו הוא מפטר שר? מה זה אומר לכלל המערכות במדינה? אוי ואבוי לשליח הציבור, לקצין, לשוטר, שיאמר את מה שבליבו, שיזהיר איזה אזהרה. אני מזכירה לכם, חלקנו מבוגרים מספיק והיינו במלחמת יום כיפור, אפילו כצעירים: הטרגדיה של מלחמת יום כיפור הייתה שהיו אזהרות שלא הקשיבו להן. אמרנו, בואו נלמד מזה, בואו נפיק לקחים. איך זה התגלגל לזה ששר במדינת ישראל, שר הביטחון, שבעיניי הוא הבכיר ביותר, בגלל המשמעות הביטחונית, אומר את דברו ומוצא את עצמו מפוטר?
אז עכשיו יש פה כל מיני דיבורים – נעצור את החקיקה, לא נעצור את החקיקה. אני רוצה להגיד דבר אחד לנתניהו ולקבוצת הכיסאות הריקים האלה פה, שלא יודעים לתאם את העבודה הכי בסיסית בממשלה: אנחנו לא נוותר. החוקים ההזויים האלה, גם בהקשרים של בית המשפט, גם בהקשרים של נבצרות, גם בהקשרים של חוק דרעי 2, שמביא עבריין להיות שר בניגוד להחלטת בג"ץ – אם אתם רוצים לדבר, זה לא הפסקה קטנה ונשב ונסגור בפינה. אתם רוצים לדבר? תעצרו את החקיקה, נלך לבית הנשיא ונתייחס למתווה, שעליו כבר לפני חודשיים אמרנו לכם: בואו נלך, נשב ונדבר.
המשמעות של הידברות היא קודם כול בדמי הרצינות שלכם. אז אנחנו לא מרוצים ולא שמחים – – –
אני מסיימת. אנחנו לא שמחים ולא מרוצים. אנחנו חושבים שצריך להגיע למתווה שישרת את כל העם ולא רק את ביבי נתניהו ואת השרים שלו.
454 מילים של אורנה ברביבאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.