קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ימים מטלטלים אנו עוברים, ואני חושבת ששיאם הגיע אמש. אמש, בעקבות פיטורים של שר ביטחון בתקופה הכי מסוכנת, אולי, הכי מדממת במדינת ישראל, לא שתקו יותר. יצאו אלפים מאזרחי ישראל, בלי קשר לימין, שמאל, דתיים, מסורתיים. כולם התייצבו שם.
אני תושבת שדרות, ואני חייבת לומר שקיים בי חשש, חשש מאוד גדול, כי כשחלילה מתחיל איזשהו תהליך ביטחוני, הדבר הראשון שקורה זה בעצם כמה רקטות וקסאמים אלינו. ברצוני להקריא לכם נאום שנאמה איילת יסעור, בת 17, משדרות: אני איילת יסעור, בת 17, ואני גרה בשדרות. הסלמות וטילים וריצות לממ"ד הם חלק מהשגרה שבה אני חיה. השגרה מפחידה אותי. כשיש צבע אדום, אני רצה לממ"ד. לאיזה ממ"ד נרוץ כשיש מתקפת טילים ישירה על הדמוקרטיה? איזו כיפת ברזל תגן עלינו מהפילוג והשנאה שיוצרים המהלכים שהממשלה שלנו מקדמת? אני מדריכה בצופים, איך אני יכולה להעביר לחניכים שלי פעולות על קבלת האחר כשהקואליציה מתייחסת אליי כאויב רק בגלל שאני מאמינה בדברים אחרים מהם? איך אני יכולה ללמד חניכים שלי להקשיב אחד לשני כשהממשלה מקדמת הצעות חוק גורליות ללא כל התייחסות לאופוזיציה ולקולות ההמון שמוחה נגד, ועל אחת וכמה לאנשי מקצוע מהארץ והעולם שמזהירים מהנזק שיכול להיגרם מקידום ההפיכה המשפטית? אם כך נראים דיונים של מנהיגינו, למי אני, כנערה, יכולה לשאת עיניים? מי יכול להוות לי דוגמה, כשזאת ההתנהלות של השלטון?
הנאום שלה עוד ארוך, ואני אביא אותו ואמשיך להשמיע אותו. אני קוראת מכאן לכבוד ראש הממשלה: תעצור את החקיקה הזאת. המדינה משותקת, והיא תישאר כך עד שלא תעצור את החקיקה. זה הזמן, בבקשה ממך, לסיים כבר את הפילוג הזה. תן לכל אזרחי ישראל לחגוג את חגם בשקט ובואו להידברות מסודרת בבית הנשיא. תודה.
262 מילים של דבי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.