קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוסקים פה בפיצול של פקודת המשטרה, אבל בעיקרון אנחנו בעונת הפיצולים. משרד החינוך – מפצלים לכל רוח, מפזרים, מעבירים; פיצול ושינוי בסמכויות ביהודה ושומרון; המתפ"ש ושר האוצר. פלוגות מג"ב איו"ש באיזושהי קונסטלציה יהיו תחת פיקוח של משטרה, השר לביטחון הפנים. אני רק מנסה לדמיין איך תהיה ישיבת הערכת מצב אצל שר הביטחון הנכנס ביום חמישי, מי יושב שם ומגיע. הרבצ"ר ימונה לפי ההסכם הקואליציוני על ידי ועדה בראשות הרב הראשי. מפצלים גם את האחריות, את הסמכות והאחריות בצבא. אבל לא רק פיצולים טכניים או מינהליים או חוקיים כמו החוק הזה, אלא גם יש פיצול מֵערכים, וכל זה קורה טרם הקמת ממשלה. וכל זה קורה בתואנה שבלי זה אי-אפשר להקים ממשלה.
אז כמה מילים לגבי פיצול מֵערכים. אותו סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, אני שמעתי את חברי, באמת חברי - -
- - חבר הכנסת צביקה פוגל, שמעתי אותו בדרך באיזשהו ריאיון. שאלו אותו איזו שאלה, ואז ככה הוא אמר באותנטיות: "הוציאו עין אחת, אז עכשיו נוציא שתי עיניים". אני הולך עם הדימוי שלך. קשה לנהוג בלי עיניים בכביש והממשלה הזאת מתנגשת בקיר, ופיצול הערכים שנמצאים פה – זה לא רק ב-7א לחוק-יסוד: הכנסת, שמאפשר לאנשים גזעניים להיכנס לכנסת. הוא מתיר, הוא מאפשר. ואיך זה נעשה? נעשה בהסכם קואליציוני. ואז ראש הממשלה בא ואומר – לא, לא, לא לזה התכוונתי, אני אעשה משהו אחר. ושוב אני חוזר לצביקה פוגל, הוא פשוט יושב מולי.
אם ייעשה, איך ייעשה? אם ייעשה, אולי ייעשה. אז דווקא חבר הכנסת פוגל, שוב, בהוגנות, אומר: תשמעו, אני בעד הרעיון של ראש הממשלה, פחות או יותר. אבל מה לעשות שההסכם הוא הסכם אחר? ההסכם כתוב. יודעים בדיוק מה כתוב בהסכם הזה. אז מה קרה? מה שקרה, יש פה פיצול מערכים, זה הסיפור. כי אם לא היה פיצול מערכים היה דיון, אבל יש גם פיצול מהדיון. אפליה מותרת בדין, זה השלב הבא. זה פיצול מערכים, לא משנה כרגע מהם הערכים. הפיצול, אתם מבצעים פיצול מערכים, ולכן, הפיצול הוא שם קוד להרבה מאוד דברים. אבל מרגע שאתה מתרחק ממשהו ומתפצל ממשהו, צריך לראות בדרך שלא נפרדת ממנו לתמיד. ונפרדתי מחלקים ממנו לתמיד, כי זה לא משנה מה יהיה בסוף – משנה בעצם – אבל זה שאתה מייצר נרטיב כזה, אתה שם נרטיב כזה, ואומר: כן, אנחנו בעד אפליה. כן, אנחנו בעד גזענות. כן, אנחנו נפגע בצבא ההגנה לישראל. כן, אנחנו נפגע במשטרת ישראל, ואני אגיד לכם מה הפיצול הזה עושה.
חבר הכנסת אופיר כץ שניהל את הוועדה – אנחנו בפטור מחובת הנחה, שזה חריג באירועים כאלה, כאשר עוסקים בזכויות. החוק הזה עוסק בזכויות של אזרחים, הוא לא עוסק בקואליציה ואופוזיציה. זה נראה כך, כי בוועדה יש קואליציה ויש אופוזיציה, אבל זה לא הסיפור. הסיפור כאן הוא פגיעה, אפשרות לפגיעה מאוד גדולה בזכויות בסיסיות של אזרחים במדינת ישראל. כי המשטרה היא הגוף היחיד, הגוף היחיד שמותר לו להשתמש בכוח, שמותר לו להפעיל סמכות על האחר. וכן, יש בעיות במשטרה, אבל דבר אחד אין עד החוק הזה: המשטרה לא הייתה אף פעם צבועה בצבע פוליטי, והחוק הזה, שהונח פה ואתם תצביעו על הפיצול שלו, הוא פיצול נוסף. הוא פיצול מהממלכתיות, מהעובדה שאתה רואה שוטר ואתה יודע שאין לו צבע פוליטי, יש רק צבע מדיו, צבע כחול.
החוק הזה צובע בצבע פוליטי, והוא נותן סמכויות שאין קשר ביניהן לבין מדיניות ולא כלום. הקשר היחידי שקיים וישנו הוא כוח, שם נמצא הקשר. ומדוע יש כוח? כי אני יכול, כי זה אפשרי. הצעת החוק הזו צובעת את משטרת ישראל בצבע, בצבע פוליטי שמעולם לא היה לה. וצבע, בניגוד לדברים אחרים שאפשר לשנות, מהרגע שאתה מכתים אותו, הוא נשאר. וככל שתמחק אותו, יישארו השרידים שלו. את הדבר הזה אנחנו עושים פה ואתם עושים פה, ולא מקשיבים לקולות ולא רואים את המראות, כי הסיפור הזה הוא סיפור של פיצול לא רק מערכים, לא רק מחוקים, אלא פיצול גם מהממלכתיות שהיא משותפת לכולנו.
וכן, אני לא מתמודד. וצריך גם להתמודד – כן, פה לא נהוג לעשות את זה – אולי עם דמותו של המציע. כן, חברים, דמותו של המציע יש לה משמעות. הצבע של דמותו של המציע הוא אדם מסית ומדיח. שקרן מועד פה ובוועדה. הוא אמר את הדברים יותר מפעם אחת. ושמענו, ודיברו על ועדת צדוק, וציטוטים – אין קשר בין מה שיש בוועדת צדוק למקום אשר נמצא פה בפנים. אין קשר בין הדברים האלה כלל.
מדובר בראש ממשלה מיועד שמינה סוכן כאוס, סוכן כאוס לאחד המקומות הרגישים ביותר במדינת ישראל, במשרד לביטחון פנים. שם מתקבלות החלטות לא רק על מה לעשות, אלא על איך לעשות, איך לנהוג, מהי דמות. שם יש משמעות למהי דוגמה אישית, שם יש דוגמה למתינות, לשום שכל. כל הדברים האלה לא נמצאים אצל סוכן הכאוס הזה, השר המיועד איתמר בן גביר.
והבעיה הכי גדולה היא לא הממונה, אלא גם הממנה.
והממנה, ראש הממשלה המיועד, עושה את זה לכל אורך הדרך. הוא בוחר את האנשים הכי פחות מתאימים לתפקידים הכי רגישים שרק אפשר. הבעיה היא שכולנו נשלם את המחיר. תודה רבה.
783 מילים של יואב סגלוביץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.