קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, אני דווקא רציתי להיות אופטימי. לפני הקמת ממשלה יש איזו אווירה טובה: היו בחירות, רוצים להקים ממשלה – ומה קרה מאז? כמעט חודשיים עברו מאז, כשכל יום בחודשיים האלה אני לא מקנא בראש הממשלה הבא. כל יום הוא צריך להוציא הבהרה חדשה על איזה שטות שאומר אחד מהשותפים. אממה, אין לו מה לעשות עם זה, הם שולטים בו לחלוטין: האחד עושה רשימות שחורות של עיתונאים ונשים משפיעות בכל מיני מקומות; השני לא רוצה שמלונות יקבלו את מי שהוא לא מאמין בדרכו; השלישית מגדילה ואומרת שרופא יפר שבועה – דרך אגב, אני אחרי זה אשאל את הרבנים איך זה מסתדר בהלכה, איך רופא מפר שבועה – הגברת שמאמינה בהלכה מבקשת שהרופא יפר שבועה בשביל לא לטפל במי שהיא חושבת שלא מגיע לו שיקבל טיפול, ואחרון חביב, הוא כבר בתוך הבית, אומר שהחוקרים בעניינו של אביו בגדו במדינה – לא פחות ולא יותר, בגדו במדינה – ודינם הוא לא כלא, הוא יותר חמור מכלא. עם כמה שידוע לי, אני מבין שבן גביר רוצה לחוקק חוק שכבר קיים, אבל זה סיפור אחר, הפופוליזם הזה. אז מה מגיע לחוקרים האלה אם לא כלא? מה יותר חמור מכלא, אדוני היושב-ראש? אל תענה, אני לא רוצה לסבך אותך.
ואני אומר לעצמי, איך אפשר לנהל מדינה כשאתה מרכיב ממשלה מקבוצה שכל היום מושכת את השמיכה ולא מצליחה להסכים על שום דבר? היום אני שומע שבתוך אגודת ישראל כבר קמו שתי מפלגות. ראש הממשלה המיועד נתניהו אומר שהוא הבטיח את המקום בקבינט לסיעה עם שבעה מנדטים, עכשיו הם כבר לא שבעה מנדטים, הם חמישה מנדטים או ארבעה מנדטים, אני כבר לא עוקב אחרי הפילוגים, ועוד לא התחלתם. אני אומר לעצמי: אם כך זה נראה לפני הקמת הממשלה, מה יקרה אחרי? האנשים האלה צריכים להיכנס למשרדים, והם לא מסכימים על כלום. המכנה המשותף היחיד של כל השותפים האלה הוא שנאה למי שלא חושב כמוהם. זה הדבר היחיד שמחזיק את ממשלת ישראל הבאה – שנאה.
ותושבי מדינת ישראל, המאוכזבים - -
- - המאוכזבים מתוצאות הבחירות האלה, האמינו לי, אני שומע אותם המון - - -
אתה צריך להחזיר לי את הזמן, זה בנוהל.
שנייה, אני אענה לך על זה. תושבי ישראל המאוכזבים שפוגשים אותי יום-יום, אני רוצה לומר לכם: יש תקווה, הם לא יחזיקו מעמד הרבה זמן, ואנחנו נחזור הרבה יותר מהר ממה שחושבים. תודה רבה, אדוני.
376 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.