קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אותי אתה לא מציג בתור חבר ועדה - - -
תודה. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, היום נפל דבר בכנסת ישראל. בפעם הראשונה בתולדות הכנסת קיבלה ועדה החלטה בניגוד לעמדה מפורשת של הייעוץ המשפטי והחליטה על הליך מזורז וחסר תקדים - - - הכנסת הפכה בכך למיותרת ללא כל אפשרות לקיים דיונים מהותיים". את הדברים האלה הוציאה האופוזיציה הימנית בינואר השנה, במחאה על זירוז הליך החקיקה של חוק החשמל דאז. אבל כנראה שעבורם נאה דורש זה לא נאה מקיים.
וודי אלן אמר פעם שהדמוקרטיה היא משטר שבו לכולם יש זכות לדבר אבל אף אחד לא מקשיב. ככה נראתה הוועדה שדנה בחוק שעומד לפנינו. למה אני מתכוון? אני מתכוון לכך שההצבעה בוועדה הייתה על אוטומט. הרי מה זה באמת דיון? דיון אמיתי זה לא כשיש לך את הזכות לדבר אלא כשיש לך באמת את האפשרות שיקשיבו לך, שבאמת יהיו פתוחים כדי להשתכנע. אבל זה לא המצב. לא הייתה הקשבה, ולא הייתה נכונות להשתכנע מצד מציע החוק ושותפיו לממשלת האימה הקורמת עור וגידים.
אני השוויתי את זה או הזכרתי את זה – גם בוועדה הזכרתי, והיושב-ראש בוודאי זוכר – את אחד מההוגים החשובים במאה ה-20, שלמרבה החרפה היה גם פשיסט, קרל שמיט. קרל שמיט התנגד לדמוקרטיה פרלמנטרית. למה הוא התנגד לדמוקרטיה פרלמנטרית? כי הוא אמר: הדיונים מיותרים. בשביל מה כל ה-parler? פרלמנט – זה בא מ-parler, מהמילה לדבר. בשביל מה כל הדיבור? בסוף הרי מי שמנצח זה לא זה שמשכנע, זה לא זה שמציג טיעונים יותר טובים, יותר נכונים, יותר רציונליים. מי שמנצח, בסופו של דבר, זה החזק. מי זה החזק? זה שיש לו רוב ושסגר את הכול כבר מאחורי הקלעים בחדרי-חדרים של הסיעות או הקואליציות. אז אין טעם בכלל בשיח. אם החזק מנצח, בוא ניתן לו את השלטון וזהו. וזה מה שאנחנו עומדים לפניו.
דוגמה לשיח דווקא רציונלי בוועדה, שנדחה בהאשמות והכפשות קשות, האשמות שווא, זה הייעוץ המשפטי לממשלה. גם היושב-ראש, גם היום במליאה, כמדומני, וגם בוועדה השתלח בייעוץ המשפטי לממשלה. מה שהוא שכח להגיד זה שגם היושב-ראש וגם מציע החוק תקפו את הייעוץ המשפטי הממשלה כאילו הם מתנגדים מסיבות פוליטיות, וההפך הוא נכון – הם הציגו טיעונים רציונליים מדוע החוק מסוכן ורע.
הם הציעו התנגדות עניינית ומקצועית. איפה שיש לי ביקורת להעביר אני מעביר גם על הייעוץ המשפטי. במקרה הזה הייתה ביקורת עניינית, רק שלא הייתה נכונות להקשיב.
לכן, לא היה דיון אמיתי. מעבר לכך, כמובן שאת מה שיש לי להגיד על החוק המסוכן עצמו אני אגיד בהמשך. תודה.
388 מילים של עופר כסיף. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.