קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, תודה, אופיר, ושיהיה בהצלחה בתפקיד. רציתי לדבר קצת על החוק ולפרט באופן מהותי, כמו שאתה יודע שאני מנסה לעשות, למרות הקשיים והקושי הפיזי שיש לי. אבל נוכח האירועים פה אני מוצא את עצמי נאלץ להזכיר שוב שלטעמי החוק הראשון שהייתם צריכים להביא לפה זה נקז השתן שצריך להכניס לכם.
עכשיו, למה אני אומר את זה? כי הטווס - - -
אתם מסתובבים פה כמו טווסים - - -
אני לא אתבייש, אני לא אתבייש, ואת יכולה להמשיך לצעוק.
אתם מסתובבים פה כמו טווסים וחושבים שאתם, עצם זה שזכיתם בבחירות ויש לכם רוב - -
- - יכולים לעשות מה שאתם רוצים במדינה וזה יעבור ללא שום אמרה מצידנו או אקטים מצידנו.
עכשיו, למה אני מחבר את זה? כי היום, בזמן שאנחנו הקראנו מעל 1,500 הסתייגויות לחוק, יצא חבר הכנסת משה סעדה - - -
מי שלא אוהב – ככה אני מדבר וככה אני בחרתי.
תודה רבה על ההזדמנות לחזור בי. אני ממש לא חוזר בי, ואני אשייך את זה בדיוק להתנהגות שלך, חבר הכנסת סעדה, היום בוועדה. בזמן שאנחנו קוראים מעל 1,500 הסתייגויות ישב לעצמו מר סעדה ופשוט קרא ספר, ומדי פעם - - -
אתה ממשיך להפריע לי, ואני דורש את כל הזמן הזה בחזרה.
1,500 הסתייגויות, ויושב השחצן משה סעדה וקורא ספר - -
- - בראוותנות, גאוותנות ונהנתנות, ומדי פעם מוצא את עצמו, ברגע שהוא מסיים איזו פסקה או עמוד, מעיר לנו איזו הערה עוקצנית, שחצנית בנוגע להסתייגויות שלנו.
עכשיו, אני רוצה שתקשיבו, כי ידעתי הרי שזה מה שאתה תגיד. שאנחנו מדברים הרי שטויות ולא מדברים לעניין וידה-ידה-ידה, כל מה שברברת לנו היום.
ידעתי שזה מה שתגיד, ולכן רציתי להקריא לכם דוגמה להסתייגות המאוד רלוונטית, מה שאתה זלזלת בשחצנותך הרבה. אז אני אקריא - - -
בבקשה אל תפריע לי, כי באמת בלתי ניתן להתרכז. עכשיו, אני ידעתי שאתה תגיד את האן-דן-דינו, ניחשתי מה תגיד, כי אני כבר די מכיר אותך מהשעות בוועדה. אבל היום ההקראה של הספר שלך באמת שברה כל גבול הגיוני.
אז ההצעה שלנו הייתה: לסעיף 8ג(ב) רצינו להוסיף סעיף נוסף, סעיף קטן (ג): בהתוויית מדיניות משטרת ישראל ובעקרונות הכלליים לפעילותה יפעל השר באופן ממלכתי ולא תוטל על המשטרה משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים ופוליטיים.
עכשיו, ההסתייגות הזו היא הסתייגות - - -
מה "משפט אחרון"? שש שעות הם דיברו פה.
בוא, תן לי קצת יותר ממשפט אחרון - - -
אתה רואה למה אני מבקש עוד זמן?
בוועדה אני מניח שאם זה היה מהצד השני - - -
- - - בסדר, אבל אני אתייחס לזה, זה בסדר.
אז למה הסעיף הזה הוא מהותי? כי באנו ולמרות ההתנגדויות של מרבית אנשי המקצוע – אבל אני מדלג על זה – לאופן שבו חוקק החוק, בצורה דורסנית, בצורה די חובבנית אפילו, באנו ואמרנו והצענו סייגים וניסינו להכניס הסתייגויות שבאמת יבואו ויטילו איזו מגבלה מסוימת על הכוח שהולך להיות לשר לביטחון לאומי במדינת ישראל.
משפט אחרון באמת. אז באנו ובאמת נתנו את הסייג הזה. עכשיו, יסכים, לא יסכים – אפילו לא שמע חבר הכנסת סעדה. ולא שמעו ולא היו מוכנים לשמוע שברגע שמטילים על השר את היכולת להפעיל את המשטרה במדינת ישראל, צריך ליישם איזשהו מנגנון של ביקורת ולדאוג שהוא יפעיל את המשטרה באופן שווה לכל אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל.
567 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.