קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותיי השרים, חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על התהליך שאנחנו רואים שקורה כאן בתקופת המשא ומתן הקואליציוני, תהליך שאומר שזה אפילו לא הליכה לכיוון של מדינת הלכה, שהזהרנו ממנו, זה כבר למדינת אפליה וגזענות. אז דווקא אני רוצה לגשת לפרשה שקראו בשבוע שעבר, פרשת מקץ. ובפרשת מקץ מספר הכתוב שיוסף נישא בכלל לבת פוטיפר. זאת אומרת, דווקא פה אנחנו שומעים על נישואים, מה שנקרא, לא בדיוק לפי ההלכה, ומשם עוד אמור לצאת הצאצא למלכות. בפרשה קודמת, בפרשת וישב, אנחנו שומעים על מעשה יהודה ותמר, שזנתה, ובסוף מהצאצאים שלהם אמור לצאת כמובן דוד המלך, כשמהצד השני של דוד המלך יש את רות המואבייה.
למה מספר לנו המקרא את כל הדברים האלה? בדיוק כדי להימנע מכל מה שאתם עושים כאן היום; בדיוק כדי להימנע מאותו תיוג שמנסים לעשות לכל אחד ולבחון את המוצא שלו, וכמה אחוז בדם יש לו מהכיוון הזה או מהכיוון הזה או מהכיוון האחר; בדיוק כדי להבין, שהעם היהודי מעולם, מעולם לא היה כזה שמדבר על איזשהו טוהר מדומה שאתם מנסים לייצר פה, עד כדי כך שפתאום אנחנו שומעים חדשות לבקרים על הצעות חוק הזויות וכיוון הזוי שהממשלה הזאת הולכת אליו. זה מתחיל מזה שבמשא ומתן הקואליציוני אתם מדברים – ומסכמים – על ביטול הסעיף בחוק-יסוד: הכנסת שאוסר על מי שמסית לגזענות או שולל את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית להתמודד לכנסת. זה ממשיך בזה שאנחנו שומעים על סעיף חקיקה שמדבר על הפרדה באירועים ציבוריים. זה ממשיך בזה שאנחנו שומעים שרה מיועדת מדברת על כך שחלק לא יוכלו לקבל שירות רפואי בגלל אמונה דתית, ובאותו יום מי שמיועד להיות יושב-ראש ועדת החוקה אומר שגם יוכל מנהל בית מלון לסרב לתת שירות למישהו על פי אמונה דתית. אנחנו מבינים שהכיוון שאליו אתם לוקחים את מדינת ישראל הוא מסוכן. ואת המחיר, אדוני היושב-ראש – ואתה חבר של תנועה שכתוב עליה במסמכים שלה שהיא תנועה לאומית וליברלית – את המחיר תשלם מדינת ישראל במזומן.
שלא תחשבו, האירוע הזה ומה שאתם מובילים כאן – אפילו בהסכמים הקואליציוניים ובעצם זה שהדברים האלה נכתבים – החשבון יוגש במזומן למדינת ישראל ולכלכלה הישראלית. אנחנו נראה לאט-לאט את החברות הבין-לאומיות ואת המשקיעים הזרים יוצאים מכאן, ואת הכלכלה הישראלית הולכת אחורה – הכלכלה שמשלמת את תקציב הביטחון והחינוך והרווחה וגם את כל החגיגות שאתם מנסים לחגוג בהסכמים הקואליציוניים, שגם לא תצליחו לממש.
369 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.