קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו נמצאים יום אחרי סיומו של חג החנוכה, חג האורות, אבל דווקא בחג הזה נאלצנו לעסוק בחושך במקום באור, בנסתר במקום בגלוי. עסקנו בחקיקה מבישה שנעשתה במחשכים, בהליך לא תקין ולא ראוי. חקיקה שיוזמיה ניסו להעבירה בחופזה כמה שיותר רחוק מאור השמש.
חתן פרס ישראל פרופ' יצחק זמיר, מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה ושופט בית המשפט העליון, כתב: "חשוב העיקרון הדורש כי החקיקה המינהלית לא תיעשה בחשאי בין החומות של המינהל הציבורי, כאילו מדובר בתוכנית סודית אשר המטה הכללי של הצבא מכין לשם התקפה על אויב, אלא בגלוי ואגב שיתופו של הציבור שאליו תתייחס החקיקה". מכאן ראוי שכל חוק, בוודאי חוק ראשי, ייבחן בראייה מערכתית ומקצועית. נדרש הליך סדור שיאפשר את השלמת חובת ההיוועצות כנדרש כדי להבטיח שהחוק נועד לתכלית ראויה ושאינו פוגע בעקרונות הדמוקרטיה. אבל לכם, אנשי הקואליציה המסתמנת, אצה הדרך והמינהל התקין לא עניין אתכם כלל. דרשתם פטור לא מוצדק מחובת ההנחה בפני הכנסת, פגעתם בשקיפות הליך החקיקה, לא אפשרתם בחינה מערכתית ומקצועית של הצעות החוק, סילקתם חברי כנסת מהוועדות, לא אפשרתם לגופים חיצוניים לקבל את זכות הדיבור, סתמתם פיות, התעלמתם מחוות דעת של יועצים משפטיים, מיהרתם לדרוש לתת מתן תוקף מיידי לחוקים טרם הפרסום ברשומות.
לא אחת תהיתי: אם כך אתם נוהגים כשהשליטה בוועדות בידיכם, איך תנהגו כשגוף קריטי כמו המשטרה יהיה בידיכם? הפכתם את הכנסת לקרקס, ואת הליך החקיקה – לפארסה. החוקים שנדונו כאן בשבועות האחרונים עברו הליך חפוז ולא ראוי, ואמרתי שכלל פטור מחובת ההנחה תוך פגיעה בזכות הציבור לדעת, תוך פגיעה ביסודיות הנדרשת לנושא רציני כמו חקיקה; חוקים פרסונליים שכל מהותם עקיפה של המינהל התקין.
האם זהו רצון הבוחר? לא לזה כיוונו אזרחי המדינה שמימשו את זכותם וחובתם הדמוקרטית ב-1 בנובמבר, לפני פחות מחודשיים. אזרחי המדינה לא כיוונו להיפוך סמכויות וניצול לרעה של בית המחוקקים – הרשות המבצעת, אפילו טרם השבעתה, כופה על הרשות המחוקקת לחוקק חוקים דרמטיים שכל מטרתם לשרת צרכים קואליציוניים ואישיים.
נתניהו החלש והסחיט מאפשר לשותפיו רעבי הכוח והשררה וחסרי הגבולות לחוקק חקיקות בזק שפוגעות במשטרה, שפוגעות בצבא ההגנה לישראל ושפוגעות באינטרסים של הציבור הישראלי. החוקים שאותם מיהרתם להעביר בחג האורים הם חושך אחד גדול לדמוקרטיה.
339 מילים של מטי צרפתי הרכבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.