קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כשאנחנו מסתכלים על מכלול החוק הזה, אי-אפשר שלא ללכת 37 שנים אחורה ולהיזכר בשנת 1985 כאן, בבית הזה. הפסוק שעולה לי בהקשר הזה הוא פסוק מהתנ"ך: "חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש". בשנת 1985 מביא שר המשפטים דאז מהליכוד, השר משה נסים, הצעת חוק, ולמעשה שתי הצעות חוק שנועדו להתמודד עם תופעות של גזענות, כאן לכנסת ישראל. אני ברשותכם אביא מעט מהדברים על מנת שאולי הם ישמשו השראה לכולנו.
וכך אומר שר המשפטים משה נסים פה: "אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, למה הבאנו את שתי הצעות החוק האלה לבית? אפשר שזמנן לא היה מגיע אלמלא חזינו בתופעה שאך לפני שנה או אולי קצת יותר, לא היינו מאמינים שתתרחש, זוהי התופעה של הכהניזם. אני בא לומר לבית, שאמנם הצעות החוק הללו מיועדות לטפל בבעיה הזו. מלחמה לנו בכהניזם, משום שהכהניזם נוגד את מורשת ישראל". ואז יושב כאן בקהל חבר הכנסת מאיר כהנא מתנועת כך, וצועק על שר המשפטים, משה נסים: תתבייש, אם אבא שלך היה כאן. ועונה אחר כך ואומרת חברת הכנסת אורה נמיר מהמערך, לכהנא: אל תעז לדבר כך.
ממשיך השר נסים: "הכהניזם נוגד את המורשת היהודית". וכהנא צועק לו מכאן: "תתבייש". ויו"ר הכנסת שוסטק, שיושב במקומך, אדוני היושב בראש, אומר לו: "חבר הכנסת כהנא, אבקש לשמוע את תשובת השר". וממשיך השר נסים: "אדוני היושב-ראש, אצלנו נאמר: כל אדם נברא בצלם. כבוד הבריות ביהדות, במורשת ישראל, כפי שאמרתי בדברי הפתיחה, הוא ערך קונסטיטוציוני, נאמר: הווי מקבל כל אדם בסבר פנים יפות". ושוב חבר הכנסת כהנא מתנועת כך, שהוצאה אחר כך מהחוק, מפריע. שואל אותו היו"ר שוסטק: "חבר הכנסת כהנא, אתה רוצה לשבת באולם ולשמוע את התשובה?" וממשיך משה נסים ואומר: "אהבת הבריות" – נדבר אחר כך על הלכה יהודית – "אנחנו גורסים בעיניים פקוחות שצריך שיהיו בספר החוקים שלנו כמה הוראות חוקתיות שיקבעו מי לא ייכנס לבית המחוקקים בישראל".
רבותיי חברי הכנסת, אני מבטיח שאני אמשיך בהמשך הערב, אבל כשאנחנו מסתכלים על השר מהליכוד משה נסים, מביא הצעות חוק בשנת 1985 בשם הליכוד כדי למנוע את יכולתה של תנועת כהנא להיות חלק מהשלטון. אבל לפי ההסכם הקואליציוני שהתפרסם, מחיקת סעיף הגזענות על פי ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין עוצמה יהודית באה למחוק את אותו הישג מלפני 37 שנים - -
- - והיא אות קלון לתנועת הליכוד, לכנסת ישראל ולמדינת ישראל כולה.
367 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.