קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בוקר טוב, לילה טוב. 98.7% ממקורות המימון של ארגון בצלם מגיעים מישויות מדיניות זרות: אירלנד, נורבגיה, שווייץ, דנמרק, גרמניה והאיחוד האירופי. אלה המדינות שעומדות מאחורי קמפיין אנטישמי ארסי, שבחוד החנית שלו ארגון בצלם. שמו של הקמפיין: אלימות מתנחלים = אלימות המדינה. שכירי החרב של האיחוד האירופי, של שונאי ישראל, ארגון בצלם, נבחרו להוביל את הקמפיין הזה, שמטרתו לערער את זכות קיומה של מדינת ישראל, שכן איזו זכות קיום יש למדינה אלימה?
התנחלויות. אפריל 1956, סמוך לגבול עזה, נרצח רועי רוטברג, מפקד ההיאחזות בנחל עוז. גופתו מושחתת על ידי הערבים. למוחרת סופד לו משה דיין, אז הרמטכ"ל, בנאום שנעשה לנכס צאן ברזל. "דור התנחלות אנו", אמר משה דיין. "אלינו ורק אלינו זועקים דמי רועי מגופו השסוע – – – זו גזרת דורנו. זו ברירת חיינו – להיות נכונים וחמושים, חזקים ונוקשים, או כי תישמט החרב מאגרופנו ויכרתו חיינו". 20 שנה מאוחר יותר, תחת הכותרת הנושאת את השם קו בר לב, מפלגת העבודה מתפארת בחיזוק מפעל ההתנחלויות בכל רחבי הארץ. ממתי נעשו התנחלויות לביטוי גנאי? ממתי אדם שאמור להיות ממשיך דרכה תנועה של התיישבות, תנועה של התנחלות, כמו השר בר לב, משתף פעולה עם קמפיין של ארגון בצלם – שמאל רדיקלי אנטי-ציוני. ממתי? ממתי? כמה תתרחקו מהמקורות?
ואני רוצה לסיים בדברים שאמר יצחק שדה, גם הוא מאבות ההתיישבות העובדת: כל שנות הגלות לא שברו את גב היהדות. הם רק כופפו אותו, עיקמו אותו, אבל השאיפה להתיישר נשארה בעינה. "לשנה הבאה בירושלים", ומי שהגיע לירושלים התחיל כבאורח פלא להתהלך בראש מורם, זקוף, כפי שמתהלך אדם על אדמתו. זקיפותנו הארץ ישראלית זהו הנכס היקר ביותר שלנו – אמר יצחק שדה – והיא מחייבת אותנו להימנע מדרך של כניעה, של ניוון, שמרוקנת את המטלה מתוכנה, וממנה אין שום שביל המוליך לניצחון. היא עושה את עניין ארץ ישראל לפת חסד ולכוס תרעלה. זהו יצחק שדה.
איפה יצחק שדה ואיפה בר לב? איפה חיים בר לב ואיפה עמר בר לב? תתבייש, שר הבט"פ. תתבייש. איבדת את הדרך.
317 מילים של עמיחי שיקלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.