קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה שתי הצעות חוק: הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 17), התשפ"ב–2021, והצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 9), התשפ"ב–2021. שתי הצעות החוק מבקשות להאריך בשלוש שנים שתי הוראות שעה המסדירות את הצבתם של חיילים בשירות חובה סדיר ביחידות מסוימות של משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר. שתי הוראות השעה פוקעות בסוף החודש, ולכן מוצע להאריכן בשלוש שנים.
הכלל שקובע חוק שירות ביטחון הוא ששירות חובה נעשה במסגרת צה"ל. בשנת 1995 נקבעה הוראת שעה בחוק שירות ביטחון שמאפשרת שירות חיילים גם במשטרת ישראל, ביחידות שאינן משמר הגבול, שעיקר פעילותן הוא ביטחון המדינה ותושביה. הוראת השעה נקבעה אז במטרה לתגבר את המשטרה, שהתמודדה באותן שנים עם גל טרור במרכזי הערים. יובהר כי מדובר ביחידות משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, שלגביו מוסדר הנושא בחוק בסעיף נפרד, שלא עולה כרגע לדיון.
בשנת 2005 הוספה הוראת שעה נוספת, המאפשרת שירות חיילים ביחידות של שירות בתי הסוהר שתפקידן הוא אבטחת בתי סוהר המשמשים להחזקת אסירים ביטחוניים בלבד או של אגפים בבתי הסוהר המשמשים להחזקת אסירים כאמור. הדבר בוצע במסגרת העברת האחריות לבתי סוהר אלה מצה"ל לשב"ס.
חשוב לציין כי הצבת החיילים במשטרה ובשב"ס נעשית בהסכמתו של יוצא הצבא. כמו כן, חשוב לומר כי לחיילים המוצבים במשטרה ובשב"ס יש מעמד זהה לזה של חיילי צבא ההגנה לישראל בכל הקשור לחוקים הנוגעים לחיילים משוחררים ולחוקי השיקום. לגבי מספר החיילים שיוצבו במסגרות אלה, החוק קובע כי מספר החיילים שיוצבו במשטרה ובשב"ס ייקבע על ידי שר הביטחון, בהסכמת השר לביטחון פנים ובאישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אתמול, ב-12 בדצמבר 2021, הממשלה החליטה כי יש להמשיך בהסדר הצבת החיילים במשטרה ובשירות בתי הסוהר בשלוש השנים הקרובות. כמו כן החליטה הממשלה על מספר החיילים שיהיו מוצבים במסגרות האמורות. מספר החיילים שאושרו בממשלה להצבה בשלוש השנים הקרובות הוא 1,161 במשטרה ו-760 בשירות בתי הסוהר.
מספר החיילים המוצבים אינו כלול בהוראות השעה שלפני מליאת הכנסת; הוא כפוף לאישור ועדת החוץ והביטחון, והחלטת הממשלה הועברה לאישורה. חשוב לומר כי מספר החיילים המוצבים פחת בשנים האחרונות. הצוות הבין-משרדי האמור המליץ שלא לשנות את מספר החיילים בשלוש השנים הבאות. יצוין בהקשר זה כי יש הסדר נוסף להצבת חיילים בשירות חובה מחוץ לצה"ל – הסדר השירות המוכר לתכלית ביטחון ולהשגת יעדים ביטחוניים לאומיים. אלה הסדרים להצבת חיילים ביחידות ביטחוניות אזרחיות כגון שב"כ, המוסד ומשרד הביטחון, ושירות מוכר להצבת חיילים במסגרת משרד החינוך – יחידת מורות חיילות ולשכת הקשר נתיב. אלה מוסדרים בצווים שאושרו אתמול גם הם בממשלה והועברו לאישור ועדת החוץ והביטחון.
לעניינינו כאן, מבוקש אישור מליאת הכנסת לשתי הוראות השעה שעוגנו בחקיקה ראשית. בסוף שנת 2018, ערב פירוק הממשלה השלושים-וארבע, הובאו הוראות השעה לאישור הממשלה. הממשלה אישרה את הארכת תוקף ההסדרים אך הורתה כי יוקם צוות בין-משרדי שיבחן את הצבת החיילים מחוץ לסד"כ. בהמשך מונה צוות בראשות המשנה למנכ"ל משרד הביטחון ובהשתתפות נציגי משרדי האוצר, המשפטים והחינוך וכל הגופים שיש בהם חיילים בשירות מוכר. בתום עבודת המטה הצוות המליץ על שימור המצב הקיים, הן ביחס למסגרות והן ביחס למספר החיילים בכל מסגרת ועל הארכת ההסדרים לתקופה של שלוש שנים נוספות. ביחס להצבה במשטרה ובשב"ס, נבחנה האפשרות להפוך את ההסדר לקבוע במקום הוראת השעה המתחדשת כל שלוש שנים. לאור החלטת הממשלה מחודש אוגוסט על הקמת צוות לבחינת מתווה שירות חדש, הוחלט להותיר את הסוגיה לבחינת הצוות האמור, וכעת לחדש את הוראות השעה. ההמלצות הוצגו לשר הביטחון, והשר החליט לאמצן, והוא הביא לממשלה את ההצעה להאריך את ההסדר הקיים לתקופה של שלוש שנים נוספות.
בעקבות הפרסומים האחרונים על אירועים הנוגעים לחיילות ששירתו בשב"ס הורה שר הביטחון על מינוי צוות שיבחן את הליווי ותנאי השירות של חיילים וחיילות המוצבים בכלל היחידות מחוץ לצה"ל, לרבות השב"ס. מונה לשם כך צוות בראשות תא"ל במיל' גיא חוסן.
עוד חשוב לציין כי בעקבות פגישה של שר הביטחון עם השר לביטחון הפנים בימים האחרונים, ובהתאם לצורך שהועלה בה לתגבור משטרת ישראל בחיילים נוספים, הוחלט בממשלה כי תתקיים עבודת מטה בין שני המשרדים לבחינת האפשרות להגדיל את מספר החיילים במשטרת ישראל, ואם תהיה המלצה על הגדלת מספר החיילים, היא תובא להחלטת ממשלה נוספת ותועבר לאישור ועדת החוץ והביטחון.
אני מבקש כי מליאת הכנסת תאשר את שתי הצעות החוק ותעבירן להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון. תודה.
לילה טוב. שלום לכם, חברות וחברי הכנסת. איזה כיף שאתם איתנו.
שלום רב, אדוני יושב-ראש הישיבה. ראשית, הדברים שנאמרו – אני אולי רוצה, ברשותכם, להזכיר נשכחות. הצרכים במשטרה, בשירות בתי הסוהר, הם קיימים, הם נכוחים, הם צורכי ביטחון האומה הברורים. האירוע שבו מדובר הוא אירוע שלא קרה לאחרונה, כפי שאפשר היה לחשוב מההערות שנשמעו לפני כמה דקות כאן, במקום הזה. האירועים שקרו קרו לפני כמה חודשים טובים. אני מבקש להזכיר שמה שנעשה על ידי שר הבט"פ וגם על ידי שר הביטחון הוא להחזיר בחזרה את הנושא לבדיקה, ואנחנו לא נשאיר אבן על אבן, נבחן היטב מה המשמעות של מה שהיה ונשמור כמובן על ביטחון כוחותינו, הצעירות והצעירים שמשרתים במשטרה, ובמקרה הזה – בשירות בתי הסוהר.
אנחנו נמצאים, חברותיי וחבריי, בסיטואציה קצת משונה, כאשר המובן מאליו נדרש לדיבורים רבים. אנחנו מדברים בהקשרים אחרים על שאלות של ביטחון הרחוב, על מצב האלימות בחברה הערבית, על מצב שלטון החוק בדרום, בגבעות יהודה והשומרון, על תחושה של חוסר ביטחון בקו התפר, וברור שחלק מהנושא תלוי בסוגיית כוח אדם, משאבי אנוש, במקרה הזה של המשטרה. אני חושב שצריך מידה רבה של עזות מצח לתקוף את עצם ההחלטה, את עצם הצורך להוסיף את האנשים הצעירים הללו והצעירות הללו, שכל משימותיהם הן להגביר את הביטחון, כפי שאמרתי, בקו התפר, ברחבי הארץ, בגבעות, במישורים, בדרום ובצפון.
אני רוצה בהזדמנות זו לספר לכם, חברותיי וחבריי, על סוגיות ביטחון נוספות; זאת הזדמנות, באמת, שאתם הגעתם בשעה כזו, לשמוע מה נעשה. אז הינה יושב-ראש ועדת הכלכלה – – –
בוודאי, בוודאי. למעשה נקראתי בבהילות כדי לספר לכם על שאלות שחברי יושב-ראש ועדת הכלכלה החל בהן ועסק בהן מבוקר ועד ערב במהלך שנה נפלאה של עשייה, ואני הקטן והצנוע ממשיך בעקבותיו כסגנו של שר הביטחון, שחזר מפעילות חשובה בחוץ לארץ, בארצות הברית, והחיש את פעמיו כדי להגיע ממש תוך כדי הנחיתה – מייד אחרי הנחיתה הגיע לכאן כדי להשתתף בהצבעות החשובות שאנחנו מקיימים כאן. אני מודה לכם על האפשרות לראות את זיו פניו שקורנות אלינו, ועוד מעט הן ישובו לקרון מיציע המבודדים.
אנחנו עסוקים, חברותיי וחבריי חברות וחברי הכנסת, בשאלות של שיפור המוכנות של בני ישראל באשר הם ברחבי הארץ; דגש משמעותי ניתן על הגבולות היותר-עסוקים באלימות מהצד השני של הגבול או באיומי אלימות – אני מכיר את זה היטב כמובן מעוטף עזה, אבל גם בצפון. כפי שאתם יודעים, הממשלה כבר לפני שלוש שנים החליטה החלטה, שמתוקף היעדר תקציב אי-אפשר היה לקיים אותה – הינה סיבה טובה לקיום ממשלה ולקיום היכולת לממש את המשימות של הממשלה בתחום ביטחון התושבים. והינה, באפשרות הזאת שניתנת לנו לתפקד כפי שצריך לתפקד במדינה מתוקנת, אנחנו התחלנו – למעשה כבר בשנה הקודמת, בפרק הראשון – במיגון בתי התושבים על גבול הצפון. התחלנו ברצועה ראשונה של קילומטר מגבול הצפון, מאפס, ממש מהגבול, ועד הקילומטר האחד. הקצינו לכך סדר גודל של כ-100 מיליון שקלים כדי לבנות ממ"דים, חדרי ביטחון, בכל אחד מהיישובים הצמודים ממש, אלה שיושבים על גבול הגדר. אנחנו עסוקים בהם לעיתים בהקשרים שונים, כמו למשל בסוגיית ענף ההטלה בתחום החקלאות, בתחום הרפורמה – אותם יישובים צמודי גדר ממש, שמתפרנסים לא מעט בתחום הענף הזה. אם כן, 100 מיליון ראשונים, 100 מיליון מתוך 5 מיליארד שאני מקווה שבמהלך העשור הקרוב יוקצו כדי להגן על התושבים היותר-מאוימים, על מבני ציבור, בתי ספר, מוסדות בריאות, אמצעי התרעה מתאימים, דרכי תקשורת מגוונות, כדי שיאפשרו התרעה בזמן חירום.
אחת הנקודות, אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אחת הנקודות שכדאי לשים לב אליהן היא המוכנות, המוכנות של כולנו. המוכנות של כולנו ברשויות המקומיות, משרדי הממשלה, האזרחים עצמם, המשפחות, למצבי חירום משתנים. יש לי את הכבוד להיות שותף לפעולה של ועדת השרים לענייני מוכנות המרחב האזרחי למצבי חירום שונים. למעשה כבר התכנסנו לראשונה לפני שבועות מספר בראשות שר הביטחון ובהשתתפות מספר מכובד של שרים. אנחנו נמצאים – – –
לא להעיר. אני מבקש לא להעיר את המנמנמים, בוודאי. אז אני אדבר להנאתי, כדי שתוכלו להרגיש באמת שאנחנו נמצאים בידיים טובות, נמצאים תחת הנהגה חיונית. אגב, לא הכול דבש, לא הכול סגור. יש הרבה מאוד עבודה במשרדים השונים כדי לוודא שאנחנו עושים את מה שנחוץ כדי להיות מוכנים לפעילות או למצבי חירום שונים. מטבע הדברים, משרדי ממשלה יש להם נטייה לעסוק במהות התפקיד שלהם, וזה חשוב מאוד, ועוסקים הרבה פחות, אדוני יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון – – –
לא לנמנם, יש פה עכשיו אירוע חשוב, ובאופן מפתיע אני מציע לרשות המחוקקת, בשבתה כרשות המבקרת, לבדוק את המוכנות של המשרדים השונים למצבי משבר. יש אפילו הגדרה, כלל אצבע, של אחוז מסוים של הוצאות שעל כל משרד להקצות כדי לוודא שהוא אכן ערוך ומוכן למצבי משבר. זה לא עניין שאהוב בדרך כלל; אנשים אוהבים להתעסק בצמיחה, בבנייה, הרבה פחות במצבי משבר.
נושא אחר, בהזדמנות הזאת שהתקבצתם לכאן כדי לשמוע על המעשים של מערכת הביטחון – באמת אירוע יפה, מרגש, אני כל כך מודה לכם על ההזדמנות. אחת המשימות הגדולות שמשרד הביטחון עם הממשלה כולה ומשרדי ממשלה שונים מבצעים בשנים האחרונות – אגב, לאו דווקא בקדנציה של הממשלה הזאת, החלטות התקבלו בעבר – זה הנושא של מעבר מחנות צה"ל לדרום, לצפון הנגב. מהלך מבורך, משמעותי, שעוסק גם בעיקרון של פיזור הנכסים האסטרטגיים, פיתוח הדרום, פיתוח הנגב, הקמת מערכות תשתית, מחנות, בניינים, ציוד מהמשוכללים ביותר שיש היום בישראל. אני מניח שזה מה שאנחנו רואים כבר בבסיס ההדרכה שלנו מדרום לבאר שבע. את זה אנחנו נראה ממש בשנים הללו שבהן הולך ונבנה בסיס מערך התקשוב והסייבר בצמוד לבן-גוריון, ליד קריית החדשנות. את זה אנחנו נראה בשנים הקרובות, חמש-שש-שבע השנים הקרובות, כאשר תיבנה קריית המודיעין לאגף המודיעין בצה"ל מצפון לעומר, ממזרח לבאר שבע.
אנחנו עסוקים לא מעט בשאלה האיראנית, השר שטרן. כדי לוודא שאנחנו יודעים מה קורה בצד האחר של הגבול או של הגבולות וגם הרחק הרחק מגבולות מדינת ישראל יש צורך להבין מה חורשים, זוממים, אויבי מדינת ישראל. בשביל זה צריך לתכנן ולהקים את אותם בסיסים חשובים שאנחנו מקימים כעת.
האירוע הזה הוא לא אירוע שאך ורק מכוון לביטחון מדינת ישראל. כמובן זאת המטרה הראשונה, אבל זאת הזדמנות גדולה, כמו שאתם מבינים, לפיתוח הנגב. אני, כמו חברים אחרים באולם הזה, חי במקום הזה ורואה כמוכם את ההזדמנות שיכולה להיות למדינת ישראל בפיתוח הדרום.
חברים, אתם צועקים, אתם לא מצליחים לשמוע את הדברים החשובים שאני מוסר לכם כרגע ושלשמם התכנסתם כאן.
כן, זאת בהחלט שעה נאה, ואנחנו נמצאים כאן כדי לתגבר, כפי שאתם יודעים – –
– – את מערך כוח האדם של המשטרה, של שירות בתי הסוהר, אבל כפי שאמרנו, בינתיים אנחנו מאפשרים לעצמנו את העונג לשמוע קצת פרטים מהנעשה בממלכת משרד הביטחון. אז אני אספר לכם שמשימה נוספת – –
– – שתגיע לפרקה היא ההתכנסות של ועדת שרים שתעסוק בהוקרת חיילי וחיילות המילואים. חבר הכנסת גלנט, אתה ודאי מכיר את הנושא. אנחנו מעוניינים לחדש את העשייה שהייתה עד לפני כמה שנים, ובתחום הזה לא מעט שרות ושרים ייפגשו ויידרשו לשאלה מה אתה ומה את, גברתי, אדוני השר, תורמים למען הוקרת חיילות וחיילי, קצינות וקציני המילואים. יש לנו משימה גדולה, משימה גדולה, הייתי אומר, לעודד את המיעוט הדי-קטן של אנשים צעירים שיוצאים מבתיהם, עוזבים את עסקיהם או את עבודתם, את משפחתם, ומבצעים לעיתים עשרות ימי מילואים. המדינה הזו, הבית הזה, המשרדים ברשות המבצעת, מן הסתם –הם זקוקים לעידוד ולטיפוח ולהוקרה. אנחנו נכנס את הוועדה בשבועות הקרובים, ובחודש מאי – אתם ודאי שמחים לדעת שבחודש מאי יהיה יום ההוקרה כאן בכנסת, וכולנו נריע למשרתי ומשרתות המילואים. אנחנו יכולים להריע להם כבר עכשיו. הינה, אני רואה כבר את הראשונים מוחאים, כפי שמקובל, בלי רעש – אפשר לעשות כך – לכבוד משרתי ומשרתות המילואים.
נו, נראה. משרתי ומשרתות המילואים.
לא, מילואים. משרתי ומשרתות המילואים – הוקרה, כבוד למי שיוצא מהבית.
לא, לא ראשונה, מה פתאום, אבל אנחנו מחדשים את הפעילות של אותה ועדה שנפסקה לפני שלוש-ארבע שנים.
– – מטעמם של חברי וחברות הכנסת למען הגעה לזירה הזו של כל המאחרים בנשף.
ובכן, משימה נוספת חשובה, אדוני היושב-ראש, היא חיזוק חוסנם של אנשי – –
– – הפריפריה והגבולות, אנשי הספר, שמדינת ישראל חבה להם ורוצה בחוסנם.
והינה, אנחנו מיקמנו בעשור או בשני העשורים האחרונים מרכזי חוסן בעוטף עזה, באשקלון, ביישובים בדואיים, ביהודה ושומרון, בצפון, ואני מקווה שנמשיך בעוד מקומות נוספים, בעוד רשויות, להקים את אותם מרכזים שעסוקים במתן מענה נפשי לאזרחים ואזרחיות שנקלעים למצוקה בעיקר עקב המציאות הביטחונית, תוך כדי, אחריה. ולמעשה מכיוון שאנחנו חיים בעולם שהאלימות הזו מתקיימת עוד ועוד, אנחנו מחויבים בשימור היכולת לתת מענה נפשי למי שחי את כל חייו בשמנו, למעשה בשמנו, תחת המציאות הקשה הזו.
אני מתבשר שלצערי תם הזמן לבשר לכם, לספר מה מתרחש, ואני מבקש, חברות וחברי הכנסת, לתמוך בהצעות החוק שיחזקו את המוסדות החשובים במשטרה ובשירות בתי הסוהר בעזרת חיילות וחיילים שיתגייסו למוסדות הללו. תודה רבה.
2,051 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.