קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת. חברת הכנסת סטרוק, אמרת שהיום חוגגים, זה נקרא חגיגה?
מציינים בלי חגיגה. מציינים את גם את עשרה בטבת, אבל גם חצי שנה לממשלה. יש אפטר פרטי אחרי זה, מסיבות עד הבוקר.
בעברי חגגנו, התאבלנו לפני כמה ימים, בלועזי חוגגים היום. יש אפטר פרטי, אל תשאלו, אלקין וצביקה האוזר ממשיכים את הריקודים מהמסיבה של תקווה חדשה.
מי שלא ראה את אלקין והאוזר רוקדים לא ראה שמחה מימיו.
עולה אפילו על סמוטריץ' ובנט אז בחגיגות פורים, מה זה היה? זה באמת תחרות ראש בראש. איזה ריקודים יותר מרימים. מרימים.
בקיצור, באו אלינו כאן, חצי שנה זה כאילו לא הרבה זמן אבל זה הרבה זמן להרוס. אז נתחיל בזה שבחצי שנה הבנו שכן, במדינה דמוקרטית יכול להיות ראש ממשלה ללא תמיכה ציבורית. שאלו אותי השבוע באחד הראיונות, אז למה את מתלוננת? אמרתי: הוא לא ראש ממשלה; הוא לא נבחר על ידי הציבור; הוא פשוט ראש מועצת מנהלים, וכל מנהל לעצמו: יש את מדינת האוצר, מדינת המשפטים, מדינת הביטחון, אבל אין ראש ממשלה שהוא מנהיג. אמרו לי, מה רע בזה? אז רע מאוד. רע מאוד. כי ראש מדינה הוא אדם שצריך שהעם יהיה מאחוריו; כי ראש מדינה צריך לקבל החלטות קשות, קשות מאוד, בין שזה החלטות כלכליות, בין החלטות ביטחוניות, בין שזה לשלוח חיילים לקרב. הוא צריך שהעם יהיה מאחוריו, אחרת אין לו שום סמכות לקבל שום החלטה. אצלנו במדינת ישראל יש ראש ממשלה בלי עם מאחוריו. לכן יש הבדל משמעותי בין הנהגה ובחירות דמוקרטיות לבין מינוי לראש מועצת מנהלים.
מה עוד היה לנו כאן? הכנסת התפרקה מכל נכסיה. המקום הזה, היכל הדמוקרטיה הישראלי, שהתפקיד שלו הוא פיקוח על עבודת הממשלה, כבר לא קיים. השרים, שהיינו רגילים שהם מגיעים לפה ומדברים איתם ונותנים דין וחשבון, כבר לא מגיעים. הם נורבגים, הם מתפקדים כמנכ"לי משרד, בינם לבין הפוליטיקה אין שום קשר. בוועדות עוברים חוקים פה אחד ללא התנגדות והכול עובר סבבה. אף אחד לא אומר סטופ, עצור. לא יכול להיות שבמדינה דמוקרטית מאות חוקים יעברו כך, פה אחד, ללא התנגדות, ואף אחד לא יחשוב שהמדינה נופלת. המדינה נופלת. כך לא מתנהגת דמוקרטיה. שלא נדבר על הפקרת ענף התיירות. אנשים קורסים, רעבים ללחם, ואף אחד לא נותן להם מזור, לא בכסף ולא בהלוואות. הטלות מיסים, הציבור כורע תחת הנטל – –
– – ועוד שמים עליו מיסים. לכן, צר לי שהיום הזה הוא לא יום של חגיגות ולא יום של מסיבות. זה יום עצוב מאוד, שבו אנחנו גם מציינים את עשרה בטבת וגם מציינים את הממשלה, שמכהנת חצי שנה. תודה רבה.
409 מילים של קרן ברק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.