קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתעכב על נושא. כאשר סיימו את ההצבעה של החוק הקודם, שמעתי חברים שואלים אחד את השני: מעניין מה סיעת רע"מ תצביע בשתי הצעות החוק שאנחנו דנים בהן עכשיו באופן משולב, לגבי שימוש בחיילים במסגרת השירות הצבאי שלהם בתפקידים נוספים. ולמה השאלה הזאת נשאלה? מכיוון שבאופן מסורתי הסיעות הערביות אף פעם לא התערבו בנושאים האלה. פה אנחנו מוצאים משהו – תרכובת של חברי כנסת שלמרות שהם מהסיעות הערביות, הם פה ושם מנסים להתערב בדברים האלה. אני לא רוצה להתעכב כרגע על סיעת רע"מ או על הצבעות כאלה ואחרות שלהם, אבל אני כן רוצה להתעכב על העובדה שאנחנו מוצאים פה מפלגות שפשוט עושות ההפך מהמצע שלהן.
אתעכב על סיעת מרצ. מרצ היא שותפה בקואליציה, שותפה בממשלה הזו. היא נמצאת בממשלה שמספר השרים בה הוא מאוד מנופח. בניגוד למה שמרצ כל השנים ניסתה לומר, לטעון ולומר שהיא עובדת רק בניקיון כפיים – אני זוכר את ג'ומס ב-1999, תשנ"ט, כאשר ברק הקים את הממשלה ועדיין היה החוק של נתניהו שבממשלה יכהנו רק 18 שרים, וג'ומס לא היה יכול להתמנות, וגו'מס שלושה חודשים לא היה שר כי מרצ נזהרה מלהיראות חלילה כמבזבזת כספי ציבור. אבל היום מרצ חברה, שותפה בקואליציה עם מספר שרים מנופח. או ניקח את הנושא הנורבגי. השימוש בנורבגי בקואליציה הזו הוא נורא ואיום, ואני לא מבין איך מרצ – זה שתקווה חדשה או ימינה, זה לא היה באג'נדה שלהן, הן לא דיברו על זה בבחירות; אצל מרצ כל הנושא הזה היה מופרך. יותר מזה, מרצ שותפה היום לקואליציה שמכשירה התיישבות, מכשירה יישובים חדשים. היה לנו את זה לפני כמה חודשים כשהממשלה החליטה להכשיר בתים שנבנו ביישוב, ומרצ שותפה לדבר הזה. מרצ, שתמיד דגלה בעניין של זכויות אדם, היום אפשר לומר עליה שחברי הכנסת שמצביעים פה רומסים את זכויות האדם, מכיוון שהם מחויבים לקואליציה, והקואליציה הזו לא נותנת להם את האפשרות להצביע כמו שהם אמרו שהם מאמינים.
אנחנו גם רואים בימי רביעי איך שמרצ לא מצביעה עבור חוקים שבאים כדי לשמור חלילה מפגיעה בנשים. מרצ, שלא רוצה להיות בקואליציה עם חרדים מכיוון שהם נגד זה שייתנו לחרדים כסף, כי הם לא משרתים בצבא, שותפה היום לקואליציה, לממשלה, שלא נותנת מה שהחרדים מבקשים שם – קצת כסף לישיבות, כוללים, פה לחינוך, פה לשיעורי תורה וכדומה. במיליארדים – למי? ולא שאנחנו נגד זה שנותנים לערבים כסף, אבל מרצ, זו שגדלה, טענה שהיא לא תיתן שפה יהיה קזחסטן ולא תסכים שפה יהיה איראן – עם כל הדברים האלה היום היא שותפה בממשלה, בקואליציה, שנותנת כסף לכאלה שהם לא משרתים, וגם פועלת שלא ישרתו בצבא.
אז מה אנחנו רואים פה? רואים פה היום ממשלה שיש בה מפלגות, כשהמפלגות האלה, אדוני היושב-ראש – אני מסיים – יש פה מפלגות שהן פשוט התערטלו מכל האידיאולוגיה שלהם. ומה זה מוכיח? שאותן עניין כמה קולות אצל אלה ששונאים דתיים. זו הייתה אצלם העילה – כדי להיות נגד דתיים. לא שהם מאמינים בדבר הזה, כי כל מה שהם עושים היום – פשוט נגד מה שהם אמרו שזה האידיאולוגיה שלהם. לכן זה בושה, בושה להיות בממשלה כזאת.
481 מילים של מאיר פרוש. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.