קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה. אני אנצל את ההזדמנות שאת פה כי שמעתי שעכשיו ביטלת גם את כביש 6 צפונה, אחרי שביטלת את כביש 65, כביש הדמים. אני שואל: זה תחביב אצלכם לבטל את הפריפריה? באתם במטרה? והינה את יושבת במקרה ליד חברי מיכאל ביטון, איש הפריפריה. את כל הפרויקטים של הפריפריה היא מבטלת. מה, זו מטרה, זו משימה?
טוב, חבריי חברי הכנסת. אני חייב להגיד לכם, הקואליציה הזאת באמת הצליחה להפוך לסאטירה אמיתית, סאטירה אמיתית של עצמם. אם הם לא היו בוזזים את אזרחי ישראל, זה באמת יכול להיות מצחיק, כל מה שקורה פה.
תגיד, אדוני היושב-ראש, שמעת על התופעה החדשה? זו תופעה של שכחה כזו.
אתה יודע, תראה, נזהרתי. בהתחלה היה רשום לי "תסמונת" ומחקתי, כי יש לזה קונוטציה שאני לא רוצה להשתמש בה, אז השתמשתי במילה "תופעה". מסתבר שכיסא ולשכה ויועצים וטייטל מפוצץ גורמים לך לשכוח כל מה שאמרת לפני רגע. זה מדהים. אתה שוכח את כל האמירות, את כל האידיאולוגיה – – –
התופעה החדשה, תופעת השכחה החדשה.
אם תוסיף לי זמן, אנחנו עכשיו נדון בשם אחר.
תחשוב על זה בינתיים. אני בטוח שבגלל התופעה שר האוצר אביגדור ליברמס בטוח שהוא לא זוכר שהוא אמר את המשפט הבא: "פה אתם פשוט מייצרים ג'ובים. אתם דואגים קודם כול לעצמכם. שום דוגמה אישית". או ראש הממשלה החליפי, לדוגמה, שבטוח הוא גם שכח את העקרונות שלו עם האמירה הנוקבת הבאה: בגרמניה יש 16 שרים; "ביפן – 11 שרים; בהולנד – 16 שרים; בסינגפור – 15 שרים; באוסטריה – 15 שרים. פה יבנו את השולחן הגדול בתולדות ממשלות ישראל". עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים, עוד תקציבים, עוד סידור עבודה לחברה. גם ראש הממשלה נפתלי בנט, גם אליו הגיעה התופעה, היא שיבשה אותו לגמרי, אז ככה הוא אמר: "אז אני באמת אומר, נורבגי, שבדי, פקיסטני – אילו עוד חוקים יביאו בשביל לנפח ולקיים את השרידות הפוליטית של צמד-חמד הרה"מים שלנו?" או שר המשפטים שלנו, שרק לפני רגע הצהיר – זה הכי להיום: "חבר כנסת זה מאוד מכובד, יש בזה אפילו עניין חינוכי. אני רואה אנשים שנכנסו לפני יומיים וחצי לכנסת, והם כבר חייבים להיות סגני שרים". זה הוא אמר.
חצי דקה. כל האמירות הערכיות, והינה היום התמנה סגן שר חדש לממשלה שמלאה בג'ובים, ועכשיו תהיו איתי כי זה קצת מורכב, אפילו לי זה היה קשה: את אותו סגן שר הביאו בכלל כנורבגי להחליף את השר בכנסת, בשביל שלו יהיה זמן להיות שר והוא יהיה חבר כנסת, שבסוף מתמנה לסגן שר. לא הבנתם. זה בסדר. זה מסובך. מאוד קשה להבין מה הם עשו פה.
עוד פעם. אוקיי. אז אני אתחיל – אני אעשה את זה לאט. לממשלה הזאת, שמלאה בג'ובים, התמנה סגן שר חדש, שאת אותו סגן שר הביאו בכלל כנורבגי, להחליף את השר בכנסת, בשביל שלו יהיה זמן להיות שר, והוא יהיה חבר כנסת – ולבסוף התמנה לסגן שר.
466 מילים של אופיר כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.