קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ליל עשרה בטבת, אין מתאים ממנו לדבר על נאום מדינת ישראל היא מדינה יהודית מס' 4, והפעם בנושא המסתננים. אחד המאפיינים של מדינה יהודית הוא היחס לאלו שרוצים להסתנן ולהיכנס אליה בכל דרך והם אינם יהודים.
כמה נתונים: בישראל שוהים היום למעלה מ-30,000 מסתננים, ובנוסף בין 10,000 ל-15,000 ילדי מסתננים. רק כשליש מהמסתננים מגישים בקשות מקלט, ופחות מ-10% מאותן בקשות מאושרות. בכל שנה פותחים המהגרים יותר מ-8,000 הליכים בענייני הגירה בבתי המשפט במטרה לטרטר את המערכת ולקנות זמן שיאפשר השתקעות בישראל. רוב המסתננים המורחקים מישראל בכלל אינם מאפריקה. תשמעו את הנתון הזה: יותר מ-10% מהילדים הנולדים בכל שנה בתל אביב הם ילדי מסתננים. מרבית המסתננים מרוכזים באזורים חלשים מבחינה סוציו-אקונומית, ובמיוחד בדרום תל אביב. תושבי האזורים הללו, היהודים, הם אלו שעל כתפיהם נופלת הסוגיה הזאת על כל משמעויותיה: פשיעה גבוהה, אלימות ככלל וכלפי נשים בפרט, הזנחה סביבתית ועוד.
שוב ושוב ושוב חסמו שופטי בג"ץ את הניסיונות של ממשלות ישראל לפתור את בעיית המסתננים. מי שעומדים מאחורי המאבק לטובת המסתננים הם בין השאר ארגוני שמאל רדיקליים, כמו רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח וקרנות כמו הקרן לישראל חדשה. בכל העולם המערבי תופעת המסתננים היא כלי בידי בעלי האג'נדה האנטי-לאומית, שרוצים למוסס את המושג "מדינת לאום" על ידי הכנסת מסתננים רבים ככל האפשר. בישראל באופן ספציפי שילוב הזרועות בין אותם ארגונים קיצוניים, שופטי בית המשפט העליון וגורמי תקשורת שונים הוא חלק מאותה תפיסה שרואה בצורה שלילית את העובדה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ומבקשת לדרדר אותה אל עבר מדינת כל אזרחיה. מדינה חפצת חיים ועם חפץ חיים חייבים לעמוד בפרץ ולהילחם כנגד הניסיונות הללו לטשטש את הזהות. במדינה יהודית מתוקנת לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת יש הזכות, וגם החובה, להגן על גבולות הארץ לא רק בפני אלה החפצים להשמיד אותנו, אלא גם כנגד אלו המאיימים להטביע את זהותנו בים של מסתננים ומהגרי עבודה.
ורק רשויות אלו יחליטו מתי ניתן וצריך לאפשר, במקרים נקודתיים של פליטים אמיתיים מטעמים הומניים. ככה, ורק ככה, נשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית. תודה רבה.
320 מילים של אבי מעוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.