קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, כמה סמלי שאנחנו נפגשים לשוחח כאן, אחרי יום חמישי האחרון, על החוק הזה, שעוסק בהצבתן של חיילות בשירות בתי הסוהר. כמה סמלי להמחיש עד כמה אתם מנותקים וצבועים. כמה סמלי, חבריי חברי הכנסת, להמחיש את הניתוק הכל-כך מאפיין את הממשלה הזו. נגמר הכול. לא דאגה, לא לחיילות – אתה יודע, פמיניזם – לא לשום היבט ערכי – –
– – שום כלום. ממשלת הניתוק. ממשלת הניתוק, ועוד אחר כך, בשיא החוצפה התחננתי לשמוע טיפה, איזה עוגן של דברים, שיגידו לי, גברתי השרה, שאכן אתם מתכוונים לעסוק בעניין בצורה רצינית. לא הצלחתי להתרשם. בדיוק אותה התעלמות שאת מתעלמת כרגע – זו הייתה ההתעלמות שלכם ביום חמישי האחרון. בושה וחרפה.
אבל חבריי חברי הכנסת, הבושה והחרפה הזאת ממשיכות בניתוק שלהם. עמר בר לב, השר לענייני ביטחון הפנים – אני לא יכול לקרוא לו שר לביטחון פנים; הוא לפי ההגדרה של הכללים, השר לענייני, ואולי, מקסימום, שר בלי תיק. האדמה בוערת לו מתחת לרגליים. מעולם לא היינו במצב ביטחון פנים כל כך מורכב וכל כך מסובך, ומה שהוא מוצא לעשות עם תת-מזכירת המדינה – אותו תת-שר הזה – מה שהוא מוצא לעשות זה להכפיש ולהוציא את דיבתם הרעה של בני עמו בסביבה אחרת, מחוץ לים. פשוט בושה וחרפה. אותו ניתוק שהוביל אותו לחוסר ההתייחסות לנושא הטיפול בסוהרות זה גם אותו ניתוק שהביא אותו לחתום על הסכם שכר, ואנחנו שומעים על מאות ואולי יותר ממאות שוטרים שפשוט עוזבים את המשטרה. בימים שבהם צריך לחזק את המשטרה שוטרים עוזבים את המשטרה, כי כבוד השר חתם על הסכם שבו במקום לחזק את המשטרה הוא רק מחליש אותה. בדיוק אותו שר, בדיוק מאותה מפלגה מנותקת, ויושבת שם יושבת-ראש מנותקת – בדיוק אותו דבר. הוא גם כן בוחר להיות מנותק מאותם שוטרים שנחקרים תחת אזהרה ומוחרמים להם הנשקים שעות לאחר אירוע שהם מחסלים מחבלים. אותו נתק, אותה מפלגה, אותו שר, אותה שרה. פשוט ניתוק.
אני מאוד שמח – אני כבר מסיים. אני כבר מסיים, חצי דקה, כן, כן. בחצי דקה הזאת אני רוצה להגיד לכם, חבריי, תסתכלו בפיד של חברי ימינה – של ניר אורבך, של מתן כהנא, של אילת שקד. כולם מופתעים, כאילו הם לא יודעים עם איזה שותפים הם הלכו למשימה. התבלבלת, איזה ציוץ, איזה פה, איזה שם. הם פשוט חושבים שהם מסתלבטים על אזרחי ישראל בעיניים. הם חושבים שעדיין יש אנשים מנותקים שחושבים שהם באמת אנשי ימין. פשוט חבורה של חצופים – –
392 מילים של אופיר סופר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.