אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברי הכנסת.
האמת שלא חשבתי לדבר על מה שנאמר פה, אבל לא הבנתי כל כך את הצעקות האלה עלינו: גנבים. מה זה הסגנון הזה? אנחנו מדברים על הצעת חוק, וצריך לדון עליה לגופו של עניין. לא רק שהצעת החוק הזאת איננה מחייבת איש – בן אדם בא ואומר: אני לא רוצה לאכול כשר, אני לא רוצה משגיח כשרות, אני לא רוצה התערבות באוכל שאני אוכל, אף אחד לא אומר לו מילה. זה הנושא שעומד לדיון?
הרי למה יש כשרות בסדר גודל כזה, שיש את זה בכל הארץ? מכיוון שרוב תושבי מדינת ישראל היהודים רוצים אוכל כשר, והתפקיד שלנו הוא לספק להם את המוצר הזה כפי שהם מבקשים. וזה צריך להיות מוצר נכון, וצריך להיות אמיתי, ואם יש משגיח כשרות שלא עושה את עבודתו, או שהוא מזייף בעבודה שלו, הוא צריך לעוף. זה הנושא שעליו אנחנו מדברים.
אני רוצה להגיד לכם, כשהייתה הממשלה הקודמת, שיוליה מלינובסקי עמדה בראש הוועדה של הרפורמות, ואז במחי גחמה ביטלו את הנושא הזה של הכשרות שבה יש השגחה, שההשגחה הזאת היא השגחה שבן אדם שרוצה לאכול כשר סומך עליה. ואז אני הגשתי הצעת חוק, הצעת חוק התוכנית הכלכלית - - -
אבל למה אתה צועק? מותר לי לדבר פה, או שעוד מעט גם זה - - -
הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקון – ביטול הרפורמה בכשרות), התשפ"ג–2023, ואני כותב בהצעת החוק - - -
אפשר שהוא יפסיק לצעוק?
הנחתי בכ"ו באדר תשפ"ג, ב-20 במרץ 2023, באותו שבוע שבו הניחו את חוק ההסדרים והעבירו את זה לוועדת הרפורמות, ואני כותב שבחוק התוכנית הכלכלית, פרק י"ז בטל. במחי יד הולכים ומבטלים ופוגעים בציבור ענק במדינת ישראל, בגלל שאתה לא יודע להגיד לו אם האוכל הזה שהוא אוכל כשר או לא כשר, אם המוצר שהוא קונה – אם זה נכון שיש בו כשרות ראויה, כן או לא. אמרתי והנחתי את הצעת החוק הזאת, ואני אבקש שכאשר ידונו, אם אכן המליאה תאשר את זה – ואני מקווה שהמליאה תאשר את הצעת החוק שהביאה הממשלה – אני אבקש שידונו גם בעניין הזה במסגרת חוק התוכנית הכלכלית.
אבל אנחנו יודעים מה המשמעות של חוק הסדרים על נושא של כשרות, עם כל המקצוענות שצריכה להיות בעניין הזה ועם כל הדבר שאתה בא לבן אדם ואתה אומר לו: אתה קונה מוצר כשר, אז הוא כשר ולא משקרים לך. אנחנו באים ואומרים, צריך לתקן את העניין הזה באופן מסודר. יש דברים שצריך לתקן, זה לא בסדר. אני הגשתי לפני הרבה שנים הצעת חוק על משגיח ומושגח. לא יכול להיות הדבר הזה, צריך למצוא לעניין פתרון. אבל לא יכול להיות שאם יש איזה רב באיזשהו מקום ויש איזה סוחר שאומר "אני לא צריך" – הוא מקפיד בכשרות – אז הוא הולך לרב במקום אחר במדינה, שאולי שם הוא יקל עליו, הוא לא יצטרך להביא אוכל כשר באופן אמיתי. זו הרפורמה, זה מה שהביאו לכאן, ואת זה אנחנו מבקשים לבטל. אנחנו מבקשים לדון מקצועית. כשיש מוצר שיש עליו כשרות, הכשרות צריכה להיות אמיתית.
את זה אנחנו מבקשים. אני מציע – ובזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש – הרי כל הזמן מדברים על זה שצריך שתהיה רגיעה ויוכלו לדבר האחד עם השני, וגם בכנסת נהיה אור לציבור. כאשר עולה חוק כזה, ולצעוק: גנבים, גנבים, וכל מה שנלווה לעניין, אני חושב שזה דבר לא נכון. תדונו במה שאנחנו אומרים, אם זה נכון שצריך שזה יהיה יותר מקצועי, יותר זול. בכל הדברים האלה צריך לדון, ואני מקווה שבעזרת השם הכנסת תקבל החלטה נכונה והחוק הזה יעבור, יתקיים דיון אמיתי, ולא חוק הסדרים על מערכת כשרות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
562 מילים של משה גפני. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.