אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תקשיבו רגע רק לנתונים. רם בן ברק, יש פי אלף משגיחי כשרות ממפקחות על מעונות יום. פי אלף.
ועכשיו יהיו הרבה יותר. אני רוצה שיהיה ברור שהחוק שעולה היום למליאה, אדוני היושב-ראש, הוא ההגדרה המילונית המדויקת לללכת צעד ענק אחורה. הממשלה עכשיו מנסה למחוק, באמת, איזו רפורמת כשרות שהובלה בממשלה הקודמת על ידי מתן כהנא, וכל מה שמנסים לעשות זה להחזיר אותנו למונופול הדורסני, המיושן והמנותק. יש 15,000 בתי עסק שמשתמשים, שצורכים שירותים של משגיחי כשרות. יש 5,000 משגיחי כשרות, ועכשיו יהיו הרבה יותר: החוק הזה יחזיר סמכות – אומרים לנו אלה שניסחו את החוק הזה: הוא יעשה מערך פיקוח אחיד. החוק הזה יעשה דבר אחד, יעשה ג'ובים.
עכשיו תקשיבו לסיפור. אדוני היושב-ראש, תקשיב לסיפור. אני יושב אצל חבר, בעל עסק, לפני חמש שנים, משהו כזה. נכנס רב נחמד שאני לא מכיר. הוא נכנס, מסתודד עם החבר שלי, יוצא איתו לכמה דקות, חוזר. אני אומר לחבר שלי, איש העסק: מי זה האיש הזה? הוא אומר לי: זה משגיח הכשרות. אמרתי לו: ואללה, אני אצלך אחת לשבועיים. הוא אומר לי: כן, הוא בא פעם בחודש. הוא בא פעם בחודש, מקבל את מה שצריך על פי ההסכם והולך. הוא אומר לי: אני איש דתי. אתה יודע שאני שומר קלה כחמורה, אבל אני מחזיק אותו. אמרתי לו: הוא בודק? הוא עושה? הוא רואה? לא. הוא סומך עליי, אני סומך עליו. תעזוב אותי בשקט, לא רוצה להסתבך איתם.
זה מדהים. זה פשוט מדהים. זה עולה כסף, זה חלוקה של ג'ובים. זה גורם לכך שבסופו של דבר זה נופל על הצרכן. אתה מגיע לבתי מלון, אתה מגיע לבתי עסק, אתה רואה אותם שם. אז נניח בחר בעל בית המלון בכשרות, והוא רוצה שהעסק שלו יהיה כשר. אבל מה שמתן עשה בממשלה הקודמת – הוא אפשר שיהיו עוד תאגידים שייתנו כשרות ושינתקו אותם מהחיבור הקלוקל הזה עם הרבנות. לצערי הגדול, אנחנו היום במו ידינו מצביעים על חוק נורא, נורא, בדקה התשעים – ואני שם לב, אדוני, אבל היות שהתחלת כמה שניות לפני שעליתי, אני רוצה להגיד משהו. אנחנו נבלה כאן שבוע של חוקים מוטרפים; רק כל פעם שמישהו מהקואליציה יעלה לכאן וידבר על החוקים, שיזכור שהרקע והתפאורה לשיח המוטרף הזה, המנותק, הוא המלחמה בצפון, ושמתים כל יום אנשים, שמתים חיילים, שתושבי הצפון נמצאים בכאוס גדול מאוד, ואנחנו מתעסקים ביועצת המשפטית לממשלה. תודה. סליחה שהארכתי.
372 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.