קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
שלום לך, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ב-24 באוגוסט 1979 יצאנו לפעולה בדרום לבנון, ובסיומה נשאנו על כפיים את ד"ר חנן בביוב, רופא גדודי של גדוד 50, נח"ל מוצנח, שנפל בקרב – מאש כוחותינו, אגב – והיום אנחנו הבאנו למנוחת עולם את ד"ר אורי סילבסטר, איש גבעתי, איש משכיל, ישראלי נחוש. אובדן למשפחתו, לאנשי היחידה שלו, לקהילה הרפואית בישראל, אדם מדהים נוסף.
אני אומר לחברינו כאן ולשכנים החרדים שלנו: אל תתפלאו אם בממשלה הבאה יושם גבול לפסטיבל הניכור ממדינת ישראל. עד כאן. נקעה נפשו של העם הזה מהעובדה שאתם מזלזלים בקודש-הקודשים שלנו. אני אומר את זה בפתיחת דיון או בעיצומו של דיון על נושא שבעיני רבים הוא חיוני ומקודש גם הוא.
תראו, היה פה דיון, צורך של רבים מאיתנו להגדיר את עצמם. אני התחתנתי עם זוגתי, שתחיה, אשתי, בנישואים ריבוניים, לא דתיים. התחתנתי בנישואים אזרחיים בחוץ לארץ, נרשמתי במשרד הפנים כאן בארץ, אני יהודי בהכרתי, באורח חיי, באחריות שלי להיסטוריה ולעתיד של היהודים. וכן, גם החרדים, גם הדתיים על גווניהם, הם יהודים לגיטימיים. כמו רבים אחרים, אני לא זקוק להכשר מאף אחד.
אני לא מצליח להבין כיצד החוק הזה, שהוא בעצם נאבק על זהות הזהות, על השאלה מיהו יהודי – בעצם יש פה שאלה מי הוא השבט שצריך, שרשאי לקבוע מהן ההלכות הנכונות עבור היותנו יהודים. המונופול על הכשרות, אדוני היושב-ראש, הוא מונופול על ג'ובים, על שליטה, על הכנסות. הייתי אומר, אדוני היושב-ראש, שהתופעה שאנחנו רואים כאן היא תופעה – המתנגדים החריפים ביותר שלנו, כדי לא לציין את השם המפורש, היו אומרים עלינו כמה דברים. זה חוק שצריך להימנע ממנו, זה חוק שפוסל אחרים ראויים, זה חוק שלא מאפשר ליהודים שרוצים לאכול כשר לקבוע מיהו הרב, מיהו האדם היהודי שיקבע עבורם את הכשרות. זה חוק שלא צריך להיחקק. תודה.
278 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.