קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה הוא בעצם המשך מגמה, מגמה שלצערי שולטת פה בכנסת בשנים האחרונות. זה מתחיל בחוק החמץ אי אז, ממשיך לחוק הכותל, שגם הוא רץ פה במקביל, והוא בעצם מגמה נורא נורא פשוטה – אני אגיד אותה כאדם דתי בשפה דתית – לחלל את השם. יש פה רצון עז להשניא את היהדות, לא ליד, לא בכאילו, לא בדומה, להשניא את היהדות. אין דרך יותר טובה מלגרום לאנשים לשנוא יהדות מאשר לחוקק חוקים של יהדות, ככה זה. אם אני אכפה עליך עכשיו לאכול דגים מסריחים, אתה תשנא דגים מסריחים. ואם אני אכפה עליך לשמור על כשרות, כמו שאני קובע, אתה תשנא את הכשרות כמו שאני קובע. זה טבעו של אדם.
חוק הכשרות הזה מנסה להשליט את הרבנות הראשית על דיני הכשרות. הוא בזה מבטל את הרפורמה החשובה של השר לשעבר מתן כהנא, שהיינו שותפים בחקיקה שלה בכנסת הקודמת. ובזה הוא פשוט מרחיק אנשים יהודים מהיהדות שלהם. ובתור בן אדם שאכפת לו מהיהדות, גם בתור בן אדם, לדעתי אחד מהבודדים פה, אולי יחד עם חברי שטרן ועוד כמה, שגם שומר דווקא או גם על כשרות של הרבנות הראשית לצד צהר ואחרים, אז אני בר השיח של החוק הזה. החוק הזה הוא חוק גרוע, חוק של ג'ובים, קומבינות, מאכערים, סידורי עבודה. הוא לא מוסיף כשרות. הוא גם שובר קונסנזוס סביב דברים שאמורים להיות מוסכמים. זה חוק קלאסי שעליו נאמר: אל תעש תורתך קרדום לחפור בה. זה מה שהוא עושה. כשעל הדרך אנשים ממנים את עצמם כסגנים של ריבונו של עולם ומחליטים שהם יחליטו מה ריבונו של עולם רוצה.
אבל אני אגיד לכם משהו. היהדות שלנו לא צריכה מתווכים, אדוני היושב-ראש, זה שייך לדתות אחרות. חוק הכשרות שהעברנו בממשלה הקודמת נתן מענה הלכתי. הוא נתן מענה לאדם שרוצה לאכול כשר. אכילת כשרות לא צריכה לעבור דרך קושאן של הרבנות על מה זה כשר. והכנסת הזו בזמן האחרון מנסה להיראות כמו בית הכנסת שאני לא רוצה להתפלל בו. לא, לא ככה. זה בית הכנסת שרוב היהודים לא רוצים להיות חלק ממנו. אל תכפה עליהם. אל תקבע להם מה כשר ומה לא. מספיק עם החקיקה הדתית. החקיקה הדתית היא חקיקה אנטי-יהודית. הגיע הזמן שתבינו את זה.
346 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.