תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי פה נאומים על הכשרות, התלהבות, לטובת התורה, יהדות – לא. כל מה שקשור היום לכשרות, הפך להיות ביזנס, ביזנס טהור. יש שם המון המון כסף, ויש הרבה מאוד אנשים שחיים מכל האירוע הזה טוב, הייתי אפילו אומרת טוב מאוד. לכן, כל ההתלהבות וכל המילים היפות על תורה, על כשרות, על הנשמה היהודית, תחלקו את זה בעשר ואחר כך בעוד עשר. ישבתי שם, עשיתי את רפורמת הכשרות בממשלה הקודמת, ראיתי בדיוק איך העסק מתנהל, איך הוא מנוהל. ש"ס הפכה את נושא הכשרות לביזנס הצדדי שלהם, גם כשרות רגילה וגם כשרות על עופות וגם כשרות על בשר. כל מי שרוצה לדעת מה קורה שם, שידבר איתי, אני אתן הרצאה של שעתיים על כמה כסף מתגלגל שם וכמה עסקנים, עסקנים במובן הרע של המילה, חיים ומתפרנסים שם. כל אחד שם עושה לעצמו בד"צים, כל אחד עושה לעצמו קומבינות.
אני אגלה לכם שכשמועצת הרבנות מתכנסת, הם לא אוכלים כשרות של עצמם, הם לוקחים בד"צים של העדה החרדית. למה? הם לא סומכים על הכשרות של עצמם? למה אי-אפשר לפתוח שוק כשרות, לעשות אותו ברור, לעשות אותו נגיש, גם להוריד מחירים, להשתמש בחברות הכשרות הענקיות שיש בארצות הברית, שכל יהודי שנוסע לארצות הברית אוכל שם, קונה מוצרים וזה כשר. ופה הכול במונופול. למה? כי זה כסף, זה ג'ובים וזה כיסאות. אז שלא יספרו לי עד כמה הכשרות חשובה לנשמה יהודית. למה אני רואה כשרות על אקונומיקה? למה אני רואה כשרות בקיסם לשיניים? למה אני רואה על אותו מוצר כמה וכמה חותמות של כל מיני רבנים למיניהם? למה כל רב עיר, בנוסף לכשרות שהוא אחראי לה באותה עיר, פותח לעצמו בד"ץ? כדי מה? כדי לקבל על זה באופן אישי, פרטי, כסף?
אז לא, חברים, הכשרות חשובה למדינת ישראל, וכל אחד מאיתנו, רוצה או לא רוצה, הולך לסופר, קונה מוצרים כשרים, כי זה אנחנו, זו המדינה שלנו. אבל לעשות על זה סיבוב, לעשות על זה מיליונים של מיליונים של מיליונים? ועוד לא דיברתי על בשר – שם זה מאפיה, שם זה פרוטקשן. כל אחד מאיתנו כשהוא קונה בשר, רק על המשכורות של השוחטים משלם כמה וכמה עשרות שקלים תוספת. אז כן צריך לעשות סדר בשוק הכשרות, כן צריך לשבור את המונופול, כן צריך לאפשר הבאת מוצרים כשרים שאותם רבנים אוכלים בחו"ל בלי שום בעיה. כן צריך לסדר את ההכשרה המקצועית למשגיחי כשרות ולא ליפול – שזה גם יחסי משגיח–מושגח – אבל לא דרך העסקנים של ש"ס, כי זו הדרך של הכסף והרבה מאוד כסף. תודה רבה.
396 מילים של יוליה מלינובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.