קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. קודם כול, באשר להצעת החוק החשובה שמונחת לפנינו, הינה, אתם רואים, כשעושים דברים שהם באמת לטובת מדינת ישראל, שנעשים בצורה אחראית, עם עבודת מטה, חוק שבאמת יפעל נגד מחבלי הנוח'בות הנוראיים, פה אנחנו מצביעים ביחד; לא בכל מיני חקיקות פופוליסטיות, שבכלל יש עונש מוות שלא חל על מחבלי נוח'בות. את זה לא הבנתי. אבל אתם רואים שכשיש דברים שהם באמת לטובת המדינה, אנחנו תמיד שם.
אני רוצה להתייחס לידיעה המאוד-מטרידה שראש הממשלה מתכוון להריץ לתפקיד מבקר המדינה את העורך דין הפרטי שלו. אני חושבת שזה באמת, מה שנקרא, מהמקפצה. כשראש הממשלה דוחף את המינוי של העורך דין הפרטי שלו לתפקיד מבקר המדינה, הוא לא עושה את זה סתם, כי הוא משפטן מעולה או משפטן בעל מעמד. ניגוד העניינים שבמינוי הזה הוא לא תקלה אלא תנאי מהותי. זו לא תקלה, זו מדיניות. הוא בעצם מבקש באופן הזה להפוך את תפקיד מבקר המדינה משומר סף, ל-doorman פרטי, לנער המעלית. במקום שמבקר המדינה יהיה כלב השמירה של האינטרס הציבורי, המבקר באופן הזה יהפוך להיות למגן אנושי של השליט. הוא יהפוך למלבין, למלבין רשמי של פרשות של שחיתות, של מינהל לא תקין. המינוי הזה יחליף את זכוכית המגדלת של האמת בכיסוי עיניים של נאמנות אישית. זה לא ראוי, זה לא סביר שראש ממשלה יביא את העורך דין הפרטי שלו שייצג אותו בכל מיני פרשות וגם ייצג את הליכוד. זה כל כך מסריח, וזה שזה עובר ככה, מלמד לאן הגענו. זו הצעה הזויה.
היום אנחנו פותחים את הכנס האחרון בהחלט של הקדנציה המסויטת הזו של ממשלת 7 באוקטובר. עברו שנים קשות מאוד, אבל אני מזכירה שהקדנציה הזו נפתחה באותה מסיבת עיתונאים ידועה לשמצה של שר המשפטים לוין, שחשף לציבור את התוכנית שלו להפיכה המשטרית. זה אולי היה באמת רגע שלכולנו נפל האסימון, לאן הממשלה הזו הולכת. עכשיו, אסון רדף אסון, ובכל זאת הקואליציה הזו לא חישבה מסלול מחדש, והמשיכה לקדם מאות, מאות חוקים הזויים, קיצוניים, בזה אחר זה. וגם כשהחלישו אותנו כל כך מבפנים, ושילמנו מחירים כל כך חזקים, הם עדיין לא הרפו. שום לקח לא נלמד.
וגם עכשיו, אחרי המלחמות, אחרי החולשה הפנימית, אחרי הפילוג, גם בכנס הזה מביאים חוקים שהם באמת לא מה שמדינת ישראל זקוקה לו. קודם כול, חוק ההשתמטות. למרות שהרמטכ"ל היה פה רק אתמול והתחנן שיביאו לו עוד כוח אדם. היום היינו בדיון על פירוק תפקיד היועמ"שית – חקיקה מסוכנת, שתהפוך את היועצת המשפטית לממשלה להיות בובה פוליטית שתאשר כל דבר, שהמינוי שלה הוא כמו של משרת אמון, שחוות הדעת שלה לא מחייבות. הלאה, חוקי התקשורת, שנועדו לייצר אחיזה פוליטית בתקשורת העצמאית בישראל, וגם בזמן הפגרה כמו אוטוסטרדה מנסים לקדם את זה. ועוד חוקים שאנחנו נילחם בכולם, ותודה לאל, הצלחנו לבלום את מרביתם.
אבל הציבור צריך לראות מה ממשלת 7 באוקטובר מקדמת. האם זה סדר-היום שהייתם מצפים מממשלה בשעה כל כך קשה לקדם? דבר אחד חשוב לי לאחל. אני מקווה שהכנסת העשרים-וחמש תיזכר כזו שבה הגענו למקום הנמוך ביותר. לתחתית. אבל מהמקום הזה התרוממנו ושיקמנו, ומהמקום הנמוך הזה עלינו והבאנו את מדינת ישראל לימים טובים יותר. אני מקווה שככה הדברים ייכתבו בספר הדברים של מדינת ישראל.
487 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.