קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, כמה מילים על החוק שעומד פה לדיון בפנינו, כי הוא באמת לא חוק רגיל. הנוח'בות, מבצעי טבח 7 באוקטובר – הרוצחים, האנסים, החוטפים, תתי-האדם האלה – יעמדו לדין בפני בית משפט ישראלי.
זה הולך להיות אחד ההליכים המשפטיים החשובים והנצפים ביותר בהיסטוריה שלנו. מאז משפט אייכמן לא ראינו פה משהו בסדר גודל כזה. זה אחד החוקים המוצדקים והחשובים שחוקקה הכנסת הנוכחית, הכנסת ה-25. זה חוק שגם יעשה צדק, אם כי, אתם יודעים, אולי פעוט, אולי קטן – אבל יעשה צדק עבור המשפחות שנפגעו, עבור החברה הישראלית בכלל.
אבל אדוני היושב-ראש, מה שיפה בחוק הזה זה איך הוא נעשה, איך הוא חוקק, מה היה הליך החקיקה שהוביל אותו למקום שבו אנחנו נמצאים וגם את מה הוא מייצג, כי ישבו ביחד, אדוני היושב-ראש, נציגי הקואליציה ונציגי האופוזיציה. הרי בקלות הייתה יכולה הקואליציה להביא חוק, להעביר אותו בדרכה, באופן שבו היא חושבת, אנחנו רגילים בבית הזה, ולהעביר מה שהיא רוצה – אבל לא – פה זה היה תהליך אחר, תהליך שישבנו ביחד, קואליציה ואופוזיציה, ולא עברו פה אות ופסיק בחוק הזה עד שהייתה הסכמה מוחלטת בין כולנו בוועדת החוקה, חוק ומשפט.
בנינו אותו נכון – בית דין מיוחד, הרכבים של שופטים מחוזיים בדימוס בערכאה ראשונה, שופטי עליון בדימוס בערכאת ערעור, דיונים פומביים, שידורים ייעודיים באינטרנט, תיעוד, תיעוד לארכיון המדינה לדורות, מקום מרכזי גם לנפגעי העבירות ולמשפחות שלהם, שיוכלו גם שם להיות נוכחים ולהביט בעיניים של מי שרצח להם את היקר מכול. באמת, יש פה אירוע לוגיסטי מורכב, גם אליו התייחסנו. באמת, אדוני, מלאכת מחשבת שהובלה על ידי מציעי החוק, וזו גם ההזדמנות להודות להם, לחבר הכנסת רוטמן ולחברת הכנסת מלינובסקי, שבאמת לא הרפתה, לא הרפתה עד שנביא חוק שלם. ככה עובדים על חוק, חברים. ככה עובדים על חוק – בשקט - - -
ועל דבר שיש בו מחלוקות, לא שלא היו מחלוקות. אבל ככה עובדים על חוק, חברים – בשקט, בעבודה משותפת, מול הפרקליטות, מול הייעוץ המשפטי לממשלה, מול גורמי הביטחון, שר המשפטים, מול הנפגעים, מול הצבא, מול השב"כ, מול משרד ראש הממשלה. באמת, חוק דמוקרטי שמשקף את ערכי המדינה לא בצעקות, לא בסיכות הזויות ועוגות יום הולדת, לא בסרטונים לטיקטוק – ברצינות ובשקדנות.
מנגד, באותה קואליציה ממש מקדם השר לביטחון לאומי את עאלק חוק עונש מוות למחבלים. באותה תקופה בדיוק, חוק שבבירור – לכולם ברור שהוא לא ייושם, חוק שלא ירתיע, חוק גזעני לכל מי שמבין משהו בביטחון המדינה, גם יודע שזה לא יזיז לטרוריסטים שבאים להתאבד. אבל מה שכן, הוא יביא אלינו לחץ בין-לאומי כבד מנשוא וייצור עוד אמביציה אצל ארגוני הטרור להרוג עוד ישראלים; חוק שעבר לפני הפגרה, שכל-כולו פופוליזם וכל הפואנטה שלו היא הכותרת והקריצה לבייס.
תראו את ההבדלים – גם בחוק שאנחנו מביאים יש חוק עונש מוות, יש עונש מוות, אבל תראו את ההבדלים, חברים. זה ההבדל בין מחוקקים רציניים לליצן חצר, בין מי שמנסים לעשות שינוי אמיתי לבין מי שמנסה לעשות רעש ולהזיק למדינה ביודעין כשמול עיניו רק פוליטיקה.
החוק שעובר היום, חבריי חברי הכנסת, מסמל חלק ניכר מהתיקון שישראל זקוקה לו. הוא יעשה צדק עם הקורבנות, עם הנרצחים, עם החטופים, עם המשפחות. אבל מעבר לכך, הוא יראה לכל ישראלי שבדברים החשובים באמת אפשר ללכת יד ביד, יריבים פוליטיים מרים יכולים להגיע להסכמות. אף אחד לא חושד בי או ביוליה מלינובסקי שאנחנו תומכים בשמחה רוטמן או ביריב לוין. חצי מהזמן שלי בכנסת הולך להתנגד להצעות ההזויות שלהם. אבל אם רוצים ומחליטים לעשות טוב, זה אפשרי לעשות את זה ביחד.
לסיום, אדוני – ממש לסיום – הממשלה הבאה תצטרך עוד מזה. היא תצטרך להתעסק בטוב המשותף שאותה הקואליציה פשוט זנחה, את כל אותם דברים שרוצה רוב הישראלים, רוב מוחלט של הישראלים – ועדת חקירה ממלכתית, חוק גיוס אמיתי, תיקוני ממשל ממלכתיים, רפורמות שיילחמו ביוקר המחיה ויוקר הדיור – ואנחנו עוד נתקן. תודה רבה, אדוני.
607 מילים של איתן גינזבורג. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.