קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום אני רוצה להקדיש את הנאום שלי בשפה הערבית, וגם אני אתרגם קצת – אני רוצה לדבר על יאפא. יאפא – יפו. (אומר בערבית ומתרגם:) מה זה בעברית? יפו לא הגיעה בסירה, יפו הייתה קיימת לפני הים. (אומר בערבית: ) אנחנו מעריכים את השפה שלנו. (אומר בערבית:) כמו שאמר לדייגים ערבים, יהודים יחד בנמל יפו, היינו שם. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
אני דיברתי על הקמת הרשימה המשותפת. בימים האחרונים יש בשורות טובות לגבי הקמת הרשימה המשותפת. אנחנו גם נהיה הרשימה השנייה או השלישית בגודלה בכנסת. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: )
אנחנו חיים בתקופה מאוד קשה מבחינת מלחמת הפשע, ארגוני הפשיעה, הפשע שיש לנו בחברה הערבית. היום בבוקר נרצחה בחורה בת 30, אימא לארבעה ילדים, והיא מספר 106 מתחילת השנה, שישה מהם על ידי השוטרים. (אומר דברים בשפה הערבית). תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת הנכבדים, הייתי הבוקר בוועדת הכספים ועניין אותי לשמוע – דיברו על אחוזי הגבייה בחברה הערבית – כולם, גם על החברה הערבית במיוחד, ובפרט בנגב. שמעתי כמה מספרים, שמעתי כמה אחוזים, למרות שהייתה החלטה מראש שהם רוצים להעביר את הגבייה לחברה פרטית. ברהט, למשל, העיר הכי גדולה בחברה הערבית בכל הארץ, 85,000 תושבים, אחוז הגבייה הוא 86%. בערערה בנגב אחוז הגבייה הוא 92%. בשגב שלום האחוז הוא 82%, וככה בכל היישובים. למרות שהמצב הסוציו-אקונומי שלנו, אנחנו במצב 1. אנחנו כן מדברים על אחוזים מצוינים, שיעורי גבייה ברמה גבוהה. אז אם כך, למרות הכול, הם רוצים להעביר את זה לחברה פרטית.
אבל המספרים שמדאיגים אותי והאחוזים שמדאיגים את כל החברה הערבית, שאתם חייבים לשמוע כל יום, הם מספרי ואחוזי הרצח אצלנו בחברה הערבית. היום קמנו בבוקר עם רצח של אישה ברמלה, היא מספר 106. אתה יודע באיזה יום אנחנו מתחילת השנה? היום אנחנו סופרים את היום ה-130 מתחילת השנה, ו-106 נהרגים, נרצחים, אלפי פצועים, המון מקרים. 106, שישה מתוכם על ידי המשטרה.
לפני יומיים קמנו בבוקר – אחד הלך להתפלל את תפילת הבוקר. בחור כמעט יש לו שנתיים, מתפלל. אחמד סעיד אל-נעאמי, אחמד סעיד אל-נעאמי מהעיר רהט נהרג על ידי השוטרים. מספרו הוא 105, והבחורה היום בבוקר – 106. לא מספיק? המספרים האלו לא מזעזעים? השתגענו? לא רואים את המספרים בחברה הערבית? אלה הם אזרחי המדינה. מדובר על אזרחי המדינה. לא מדובר על אנשים שבאו מהירח, מחוץ לארץ.
אני תמיד אומר: על הקורבן יתהפכו היוצרות. היום גם אני מציין – זה חשוב מאוד בשבילי – ארבע שנים להריגתה של העיתונאית שירין אבו עאקלה (אומר בערבית) יא שירין. ובאותו זמן – המספרים האלה, המזעזעים – יש לנו גם מספרים מדהימים בחברה הערבית. מדובר על 7,000 אנשי מקצוע בתחום הרפואה, 13,000 מורים, שיושבים בבתים ללא עבודה. זו מציאות שאיתה החברה הערבית מתמודדת מדי יום: אלימות, הזנחה, אפליה ואובדן ביטחון אישי. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
יאפא לא הגיעה בסירה, יאפא הייתה קיימת לפני הים. תודה רבה.
תודה, יעקב, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני באמת מופתע. אני רוצה לדבר על נושא יושב-ראש ועדת החינוך צבי סוכות. הוא תכנן ביקור באחד מהכפרים, קוראים לו טובא-זנגרייה, הכפר טובא-זנגרייה בצפון, יישוב בדואי. הוא תכנן ביקור בהפתעה, הוא לא תיאם עם אף אחד בוועדה, עם חברי הוועדה, הוא לא התייעץ עם אף אחד. בביקור הזה ההפתעה היותר-גדולה היא שהוא לא עשה תיאום עם ראש המועצה, עם מנהל מחלקת החינוך בטובא-זנגרייה, עם כולם בכלל. הביקור, הסיור שלו הוא על שיתוף פעולה של הילדים הקטנים בבתי הספר עם המשטרה.
אני רוצה להגיד לאנשים האלה, צבי והאחרים" אף אחד לא ישתף איתך פעולה. היית בטובא-זנגרייה לפני חמישה ימים, והבחור – אגיד את שמו: נאזי נהאר סעוד – שעמד מולך ולא אפשר לך להיכנס ליישוב. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
582 מילים של סמיר בן סעיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.