קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני ממשיך מאיפה שעצרתי קודם. ישנן גם אפשרויות להקמת בתי דין וטריבונלים ייעודיים במודל היברידי, משולב בין ערכאה מקומית לבין משפטנים בין-לאומיים מהאו"ם, כפי שנעשה במקרה של רצח העם הקמבודי. אבל משפט צדק בין-לאומי או כל שילוב היברידי כזה או אחר, היה מחייב את הממשלה להכיר בסמכות של הערכאות הבין-לאומיות, וממילא בכך שחקירה וענישה על פשעים נגד האנושות כשמן כן הן, דהיינו, חלות על כל מי שנחשד בביצועם יהיה אשר יהיה. כולנו מבינים מדוע ממשלת נתניהו תסרב לעשות זאת.
אלא שלא בכך תמה הביקורת שלי על החוק המוצע, שוב אני חוזר ומדגיש – ביקורת שמכוונת על הפרוצדורה שנבחרה ונוסחה ולא על עצם מהות העמדה לדין. הצעת החוק הולכת צעד אחד מעבר לעוול ולכסילות שבאי-הכללת מוסדות המשפט הבין-לאומי בהליך, ומעדיפה מסלול של בית דין צבאי במקום המערכת המשפטית האזרחית. עצם השימוש בחקיקת החירום המנדטורית, אותה ירושה מפוקפקת של השלטון הבריטי האנטי-דמוקרטי, הייתה צריכה להדליק נורת אזהרה. והשימוש בבית דין צבאי, במיוחד לאור העובדה שמרבית הקורבנות הם אזרחים חפים מפשע, שולחת מסר פגום ופסול. בית דין צבאי הוא המקום להעמיד לדין חייל שסרח, ולא הערכאה הנכונה לפשעים נגד האנושות שבוצעו כנגד אזרחים תמימים. ההחלטה הזאת שולחת מסר בעייתי שמדובר במשפטים סוג ב', שתוצאותיהם ידועות עוד מראשיתם. כך לא נראה משפט צדק, אלא הפעלת כוח צבאי בכסות משפטית.
ובנקודה הזאת אני רוצה לחזור למאמרו של פרופ' קרמניצר, משפטן בעל שם עולמי, ולצטט ממנו באריכות הנדרשת, וכך הוא כתב אתמול: "אם יש צורך והצדקה במערכת משפט שתפקידה עשיית דין צדק, העמדתם לדין של המעורבים בפשעים אלה וענישתם ההולמת היא חובה מוסרית ומשפטית מן המעלה הראשונה. עדיף המסלול של שיפוט פלילי על פני האפשרות של מעצר מינהלי אין-סופי שמתקיים תחת פיקוח משפטי לכאורי, כאשר בפועל אין מדובר בפיקוח משפטי אפקטיבי. משעה שייפול הפור על הליכים פליליים, תהיה המערכת המופקדת עליהם חייבת לפעול לפי עקרונות המשפט הפלילי, בראש ובראשונה מדובר בעקרון האחריות האישית, לפיו יש לעשות דין צדק לכל נאשם לפי מה שעשה, כלומר לפי מה שיוכח לגביו שעשה, לרבות היסוד הנפשי שהתקיים בו, במידת ודאות מעל לספק סביר, וליתן את הדין על מה שעשה לפי מידת אשמתו. לא יהיה בכך שירות לצדק, לביטחון ישראל או לטובת הציבור אם יורשע בפשע חמור מי שלא חטא כלל או שחטאו חמור פחות ממה שמיוחס לו, או שהאדם שהורשע ייענש בחומרה העולה על מה ש'מגיע לו'. זהו מבחן גדול שניצב בפני המערכת, ודווקא משום שהפשעים הם איומים כל כך.
"המבנה הכולל חייב להיות מערכת מאשימה ומערכת שופטת שהשליחות שלהן היא עשיית משפט, לא נקמה. אסור שיעסקו במשימה החשובה הזו מי שסבורים כי בעזה אין חפים מפשע ושדין כל העזתים מיתה. אסור שיעסקו בה מי שנתונים להשפעת הקהל, שחלק גדול ממנו מבקש לראות דם. אסור שהמלאכה תוטל על מי שאינם מקבלים על עצמם באופן מלא את סייגי המשפט, למשל לעניין פרשנותן של עבירות, שחייבת להיות לפי המשמעות המקובלת על הבריות ובמגמת צמצום, לעומת גישה פסולה של הרשעה ויהי מה - -"
"- - כל הדרכים כשרות להשגת הרשעה". אני אמשיך מפה אחר כך.
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אמשיך איפה שעצרתי. אני רק מזכיר שזה מתוך מאמר שכתב פרופ' מרדכי קרמניצר ופורסם אתמול בעניין החוק שלפנינו. אני ממשיך איפה שעצרתי את הציטוט שלו:
"האפשרות לסטות מדיני הראיות וסדרי הדין צריכה להינקט במשורה ורק כשאין בה כדי לפגוע בעשיית הצדק. במיוחד יש להיזהר מפני קבלתן של הודאות של נאשמים שהושגו באמצעים אלימים ורב החשש שהחקירות לא נעשו בכפפות משי. קבלתן והענקת משקל לכתוב בהן סוללת את הדרך להרשעות שווא. ככל שיפחת שיעור המשפטים ללא נוכחות הנאשם כן ייטב.
"אם לא יובטח ייצוג הולם ברמה נאותה לנאשמים, להבדיל מייצוג ירוד רק כדי לצאת ידי חובה, לא יוכל להיעשות משפט צדק. ככל שיסוד הראווה יהיה דומיננטי יותר במשפטים" - - -
"ככל שיסוד הראווה יהיה דומיננטי יותר במשפטים, כך הם ירחקו מעשיית משפט צדק.
"מבחנה העליון של המערכת החדשה יהיה בזיקתה לעונשי מוות. אם יתברר שמטרת-העל האמיתית של המערכת היא לספק סחורה אנושית לעמודי תלייה יהיה בכך כישלון חרוץ שלה, של הכנסת ושל המדינה כולה. עלול להתברר שהחקיקה שאושרה בחודש מרץ השנה הייתה בבחינת 'ספתח' פורץ דרך להחייאת עונש המוות בישראל - - - אסור בתכלית האיסור שמערכת המשפט שלנו תאבד את כוכב הצפון האנושי שלה, גם נוכח ההתגרויות הקשות ביותר. עונש המוות באי-אנושיותו ואכזריותו אינו נמצא ברפרטואר של תרבות אנושית וחברתית ראויה - - - כל מערכת משפטית מתקיימת על האתוס שהתהווה בה במהלך הזמן. האתוס הישראלי נוצר, למשל, על ידי גבריאל בך, מס' 2 בתביעה נגד אדולף אייכמן, ולימים פרקליט המדינה ושופט בית המשפט העליון, שנהג להעביר לסנגורו של אייכמן חומרים משפטיים שמצא כי יכלו להועיל להגנת הנאשם. בך סבר שחובה עלינו לנהוג בהגינות מופתית אפילו בצורר אייכמן – לא למענו, למעננו. יותר משני עשורים אחר כך בית המשפט העליון שלנו, בראשות הנשיא שמגר, זיכה את איוון מטרבלינקה בגלל שנוצר ספק סביר שמא מדובר בשומר המחנה איוון מסוביבור ולא באיוון האיום מטרבלינקה. כך נוצרה המסורת לפיה ציון תיפדה במשפט – לא בנקמה ולא באכזריות. על מסורת זו חובה לשמור מכל משמר. אם המערכת החדשה שתקום תסטה מדרך הישר, הסטייה לא תהא מוגבלת; היא תחלחל לשיטה כולה ותחלל אותה".
עד כאן הציטוט הארוך מדבריו של פרופ' קרמניצר, ואני רוצה לסכם. אין משפטי התורה נקמה בעולם, אלא רחמים וחסד ושלום בעולם, הטעים הרמב"ם במסכת שבת. אני קורא לכם להצטרף אלינו ולהצביע בעד ההסתייגויות המהותיות, למנוע משפט נקמה ולהגן על ההליך ההוגן, שהוא ורק הוא יבטיח צדק אמיתי בכלל ולקורבנות בפרט. תודה.
863 מילים של עופר כסיף. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.