קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אני אחלק את הנאום לשלושה פרקים, כל אחד חמש דקות. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשית, אבקש לומר בצורה הברורה והנחרצת ביותר: טבח 7 באוקטובר הוא פשע מלחמה ופשע נגד האנושות. לא יכול להיות על כך שום ויכוח. יום דמים נורא, שמורכב מאין-ספור פשעים אכזריים ביותר, שהדעת אינה יכולה לסבול. הוא ממשיך לרדוף את הקורבנות עד לרגעים אלו, כפי שראינו גם היום בבוקר בוועדה. כל התקפה שיטתית, רצח חסר הבחנה, חטיפה והתעללות באזרחים באשר הם – אלו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, שכל אדם חייב לפסול ללא סייג.
בדצמבר 2025 פרסם ארגון זכויות האדם הבין-לאומי, אמנסטי אינטרנשיונל, את הדוח המקיף על הפשעים של חמאס ב-7 באוקטובר ולאחריו, וקרא להעמיד לדין את המבצעים והאחראים. בניגוד להאשמה השקרית נגד הארגון כאילו הוא אנטי-ישראלי, אמנסטי אחראי לעבודה חשובה מאין כמותה. במשך שנתיים צוות המחקר שלו אסף עדויות ותיעודים על מנת לתאר בשפה משפטית אובייקטיבית את מה שכולנו ידענו והרגשנו באותה שבת ולאחריה: מסכת ארוכה, מתואמת, שיטתית ומכוונת של פשעים, רצח אזרחים, שרפת בתים על יושביהם, חילול גופות, התעללות פיזית, פסיכולוגית ומינית בחטופים ובקורבנות. התעללות שאותותיה עוד מורגשות על מעגלים נרחבים בקרב המשפחות והניצולים.
לא יכולה, ואסור שתהיה כל מחלוקת על החשיבות שבמשפט צדק של פושעי 7 באוקטובר. קודם כול למען הקורבנות, שחלק מהותי מתהליך השיקום שלהם כרוך בהעמדה לדין של הפושעים, אך גם למען משפט ההיסטוריה, על מנת להעמיד מגדלור של מוסר למול שפלות האדם שהתגלתה בטבח.
מגדלור של מוסר חייב, במהותו, להתבסס על תשתית של צדק, של כיבוד זכויות, של אובייקטיביות נטולת פניות ושל דבקות באמת. זה נכון במשפט הפלילי הרגיל, במירכאות, שבו גם לפושע הגדול ביותר עומדות כלל הזכויות הפרוצדורליות לנסות להוכיח את חפותו, ובמיוחד במשפט הפלילי הבין-לאומי העוסק בזוועות הנוראות ביותר. "אין להעלות על הדעת כי רגש הנקמה ינחה את בית המשפט בבואו לשקול מידת עונשו של עבריין", נהג לומר שופט בית המשפט העליון והמומחה למשפט העברי, מנחם אלון, אלא שלמרבה הצער דווקא לכך החוק מכוון, וישנה סכנה אמיתית, כפי שהעלה אמש במאמרו המשפטן פרופ' מרדכי קרמניצר, שממנו עוד אצטט ארוכות בחלקים הבאים של הנאום, כי תחת ידיה של הכנסת יגיע חוק שימנע את משפט הצדק ויביא בכך פגיעה אנושה, קודם כול בקורבנות, אך גם בתחושת הצדק ההיסטורית של כלל החברה הישראלית.
ההסתייגויות שהבאנו להצבעה במליאה כאן עוסקות בדיוק בהגנה על טוהר המידות המשפטי נגד עונש המוות, נגד דיונים בהיוועדות חזותית, נגד הרחקת הסנגוריה הציבורית, נגד גזירת הדין טרם עשיית המשפט ולמען העיקרון של הליך הוגן. עמדתי היא שלנוכח עוצמת הפגיעה ולמול היקף כזה של זוועות, הערכאה המתאימה להעמדה לדין חייבת להיות בין-לאומית. פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות הם במובנם הבסיסי עבירות במשפט הפלילי הבין-לאומי, והמוסדות המשפטיים הבין-לאומיים הם המתאימים ביותר לטפל בהם. הממשלה בכלל לא בחנה את הכיוון הזה, ומסיבות פוליטיות זולות ונפסדות. ישנן גם אפשרויות להקמת בתי דין וטריבונלים ייעודיים - -
אני מסיים. - - במודל היברידי משולב בין ערכאה מקומית לבין משפטים בין-לאומיים מהאו"ם, כפי שנעשה במקרה של רצח העם הקמבודי.
472 מילים של עופר כסיף. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.