קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אנצל את חמש הדקות כדי לדבר על החוק וכמה מילים על ההסתייגות. כשהתחלתי את הדרך הזאת, היא הייתה ממש בלתי נראית לעין. כשבנובמבר 2023 פניתי לשמחה רוטמן בשאלה מאוד פשוטה, איך נעמיד לדין את אותם המחבלים הארורים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר, לאף אחד מאיתנו בכלל לא היה מושג איך עושים את זה. כי אחר כך, בהמשך הדרך, כשניסינו ללמוד מהעולם מה קורה ואיך הם עושים את זה, פשוט אין תקדים. אנחנו מייצרים פה עכשיו תקדים בסדר גודל עולמי, איך להתמודד עם אירוע בסדר גודל כזה, עם כמות כזו של מחבלים, עם כמות כזו של נפגעי עבירה, עם כאלה רגישויות, עם ראיות.
אני מאמינה שכולנו זוכרים את אותם הימים – תחושת הפחד, חוסר האונים, חוסר ההבנה בכלל מה קורה. ברור שכשהתחלנו את הדרך, לא היה ברור לאן אנחנו צועדים. אבל אני מאוד מאמינה במשפט: דרך ארוכה מתחילה בצעד הראשון. עד שלא עושים אותו, אתה בכלל לא יודע מה קורה איתך. התחלנו בדיונים מאוד מאוד מתוחים, ובעזרת היועצת המשפטית של הכנסת הקמנו ועדה חסויה בתוך ועדת החוקה, שהתחילה לקבל קצת נתונים ולהבין מה קורה.
מה שיש לנו היום זה לא מה שהיה לנו לפני שנתיים וחצי, המספרים היו שונים לחלוטין. גם תפיסות העולם השתנו, כי מה שחשבנו מלכתחילה שנכון – במהלך הדרך למדנו והבנו שצריך לעשות אחרת, כי הפתרונות הם הרבה יותר מורכבים.
אנחנו ככנסת וחברי הכנסת לא יכולים להילחם ולא יכולנו באותם ימים להילחם עם נשקים. את זה החיילים הגיבורים שלנו עשו. אגב, כמות המחבלים שכרגע יש לנו בבתי הכלא אומרת בצורה ברורה עד כמה החיילים שלנו שמרו על החוק, כי אחרת המחבלים האלו היו מתים בשדה הקרב. לא, החיילים שלנו שמרו על החוק, עצרו את המחבלים האלו, ועכשיו הם אצלנו בבתי הכלא. כל הטענות לגבי הצבא הן פשוט חסרות כל משמעות. אגב, עכשיו אנחנו נתמודד עם המספר המטורף הזה.
אבל אנחנו כמחוקקים, הנשק שלנו זה הכנסת, החקיקה. זו בעצם התשובה שלנו לכל המחבלים. מדינת ישראל היא מדינה ריבונית, מדינת חוק. אנחנו עובדים ופועלים על פי חוקים, לפי חוקי המלחמה וגם לפי חוקים שהכנסת מחוקקת, וככה זה יהיה. המחבלים האלו יעמדו לדין בבית המשפט לפי כל הכללים, עם הסנגורים, והשופטים בסוף יגזרו את דינם – לא הרחוב ולא מה שכולנו מרגישים, אלא שופטי ישראל. יהיה הליך משפטי סדור, מצולם, משודר. כמובן, נפגעי עבירה, זו הייתה סוגיה מאוד מאוד כאובה, גם לזה נתנו פתרונות.
מה שיקרה פה, החוק הזה, אנחנו נסיים אותו היום, אבל זו רק ההתחלה. כי ברגע שנסיים, המושכות עוברות לצבא, ומשם מתחילה דרך חדשה – איך לבנות את זה, איך לנהל את זה ביעילות ובמהירות. המשפטים האלו הם משפטים של הנאצים החדשים, המודרניים; משפטי אייכמן – אבל בכמה וכמה מאות יותר. זה ייכנס לספרי ההיסטוריה, ילמדו על זה אחר כך הילדים שלנו והנכדים שלנו. זה גם ייכנס לארכיון המדינה לנצח-נצחים.
אני מקדישה את החוק הזה לכל הנרצחים, למשפחות, לחטופים ולמשפחות שלהם, לעם ישראל. בסוף הרוח, האיתנות שלנו, היכולת להתמודד ולעמוד כנגד הכאב העצום הזה – זה מה שעושה אותנו גדולים. אני מקווה מאוד שהחוק הזה – אני בטוחה – יעבור ברוב מוחץ שהכנסת עוד לא ידעה. כך זה יהיה.
לגבי ההסתייגות, המחבלים האלה צריכים להישאר בכלא, כל מה שבית המשפט יגזור עליהם. לכן אני מבקשת להחריג אותם מכל העסקאות העתידיות, הכול.
הקבוצה הזאת צריכה להיות מחוץ לכל עסקה אפשרית שתהיה. לכן הגשתי את ההסתייגות הזאת יחד עם שמחה רוטמן, ואני מקווה מאוד שהכנסת תתמוך בזה. תן לי עוד דקות.
כן. אני רוצה להגיד, עם כל הכבוד לי וליושב-ראש הוועדה שמחה רוטמן וגם כמובן לשר המשפטים, שכל הזמן היה שם, אני חייבת להודות ליועצת המשפטית לממשלה. אני הייתי איתה בקשר, בקשר רציף, בקשר ישיר. בדרך כלל זה לא קורה בין חברי הכנסת והיועצת המשפטית לממשלה. קיבלתי פתרונות במקום, פרקליט המדינה, פרקליט מחוז דרום שמלכתחילה ליווה את התיקים האלו. לאנשים האלו מגיע צל"ש, כי החומר שם הוא מטורף, אתם אפילו לא מעלים על דעתכם מה יש בתיקים האלו. אנחנו נראה את זה – אנחנו נקבל בום לפרצוף ולבטן. אבל אנשים, אנשי מקצוע, ליוו את התיקים האלו, אספו את חומר החקירה. אני לא יודעת איך הם – באמת, הם באמת צריכים גם תמיכה נפשית, אנשי משטרת ישראל שטיפלו בכל חומר החקירה וגם בראיות. הוקם שם צוות מיוחד שטיפל רק בזה, והשקיעו בזה משאבים מטורפים. זה בעצם מה שמאפשר לנו עכשיו – יאפשר לנו להגיש כתבי אישום.
אני חייבת להגיד תודה לרמטכ"ל – כי הדרג המדיני, השרים – מצוין – אבל הרמטכ"ל לקח את זה על עצמו. הוא לא אהב את זה, הוא לא רצה את זה, הוא גם אמר את זה, אבל הוא יישר קו. הוא אמר, בסוף אני מבצע את מה שהכנסת קובעת. הוא מינה לנו פרויקטור שהתחיל ללוות ממש את כל ההליך הזה, שזה לא ברור מאליו, פצ"ר, את אופיר, תובע צבאי ראשי, אלי, אנשי מערכת בית המשפט הצבאי, אנשי תכנון של הצבא.
כמות האנשים שהשקיעו שעות בכל הדבר הזה, אני מפחדת לשכוח מישהו – כמובן, שרון אפק, לילך וגנר, צוות הוועדה, היועצים שלנו – כאילו זה ברור מאליו, מרגי. לא. הצוות שלי בהתמוטטות עצבים מרוב התרגשות – גם הדובר שלי יהונתן, קורל, אולגה, הצוות של שמחה רוטמן – שעות רבות – הייעוץ המשפטי של הוועדה, אני מפחדת ששכחתי – אנשי שב"ס. קרה פה אירוע מטורף, שהשב"ס לקח על עצמו את הסיפור של האבטחה. מה שקרה פה בכנסת לפני כמה דקות זה פרומו קטן למה שהולך להיות שם. אז סיפור האבטחה הפך להיות סופר-אירוע, כי אנחנו מבינים עם מה אנחנו נתמודד.
ומשהו אישי קטן, מאוד קטן אבל מאוד חשוב לי. כשאני בנובמבר 2023 התחלתי לשאול שאלות, מה אנחנו עושים איתם, באתי לאביגדור ליברמן ואמרתי: איווט, אני רוצה לקדם את הדבר הזה – כי, שוב פעם, לא ברור מאליו, אנחנו במלחמה, אנחנו אופוזיציה, וסוף סוף אנחנו עכשיו רואים את זה, נכון? קואליציה ואופוזיציה ביחד. ליברמן אמר לי: רוצי על זה. כזאת תמיכה, כזה גב, גם תוך כדי – להתייעץ מה עושים, איך עושים. להתייעץ, כי הבן אדם מבין – היה שר בכל דבר אפשרי – איך המערכות עובדות. אז אולי זאת תמיכה שהיא בלתי נראית לעין, אבל לי, בדרך הזאת הקשה מאוד היא הייתה מאוד מאוד חשובה.
וכמובן – שמחה רוטמן. שמחה – הוא בלתי נסבל, הוא קשה.
כן, כן. הוא קשה, הוא בלתי נסבל, הוא עשה לי עצבים, צרחנו, רבנו - -
- - איימנו. אבל בסוף בסוף הסתדרנו. ומה שהיה מאוד מאוד חשוב בחוק הזה, גם כשהיו בעיות ואי-הסכמות, והיו הרבה – תמיד, גם עם יריב וגם עם כולם, הגענו לפתרונות. כי המטרה הייתה יותר חשובה מאגו או עמדות כאלה ואחרות אישיות שלנו.
אני מצטערת אם שכחתי מישהו. אה, קארין אלהרר, שריכזה את כל הנושא הזה של נפגעי עברה, סגלוביץ', גלעד קריב, איתן גינזבורג – לקחו ממש חלק פעיל. לא יאומן מה שהיה שם בחדרי חדרים בכל האירוע הזה. אז אני מודה לכולם. תודה רבה, ובואו כבר נתקדם ונצא לדרך, שזה הסוף, אבל זו גם כן התחלה.
1,106 מילים של יוליה מלינובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.