הצעת חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ"ו–2026

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד וגם מעט מתרגש להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והקריאה השלישית את הצעת החוק העמדה לדין בשל אירועי טבע 7 באוקטובר 2023, טבח שמיני עצרת, תשפ"ו–2026. מטרת החוק היא להסדיר את העמדתם לדין של מבצעי פעולות האיבה, הרצח, פשעי המין, החטיפה והביזה שביצעו ארגון הטרור חמאס ושותפיו במסגרת מתקפת הטרור הרצחנית שהחלה ב-7 באוקטובר 2023.

בשל המורכבות העצומה של ניהול משפטים אלה, שאמורים להתמודד עם היקף נאשמים וחומרת מעשים שטרם ידענו, נחקק החוק שבפניכם, הכולל הסדרים מיוחדים המותאמים לאירוע ייחודי זה. אציג את עיקרי ההסדרים המוצעים בחוק. אבל לפני שאציג את עיקרי ההסדרים, אני רוצה כבר בשלב הזה להגיד – נגיד תודות בסוף – אבל בתחילת הדברים אני רוצה להגיד תודה רבה מיוחדת לשותפתי בהצעת החוק הזאת, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. התחלנו לעבוד על החוק הזה יחדיו בנובמבר 2023. התחלנו לעבוד עד שהגשנו, עד שהצענו עבודת מטה. אנחנו מסכמים היום פרק זמן מאוד מאוד משמעותי של עבודה משותפת כדי שנגיע ליום הזה, ולכן רציתי להגיד תודה כבר בתחילת הדברים.

אציג את עיקרי ההסדרים המוצעים בחוק: אחת, בית משפט ייעודי לאירועי 7 באוקטובר ומינוי שופטים – ראשית, מוצע לקבוע כי כל כתב אישום בגין אירועים שקשורים ל-7 באוקטובר יוגש לבית המשפט הצבאי שכונן לפי תקנות ההגנה, בהתאמות שנקבעו בחוק זה. מושבו של בית המשפט הצבאי המיוחד יהיה בירושלים. הוא יורכב משתי ערכאות – הערכאה הראשונה שבה יידון האישום, וערכאת ערעור. בית המשפט יוסמך לדון בכלל העבירות לפי כל דין, ולא רק בעבירות לפי תקנות ההגנה ובכלל זה החוק בדבר מניעתו וענישתו של פשע השמדת עם, פגיעה בריבונות המדינה, גרם מלחמה ועבירות טרור, כאשר חלק משמעותי מהעבירות האלו נושא בחובו עונש מוות.

ההחלטה לגבי סעיפי האישום שבהם בסופו של דבר יוגשו כתבי האישום נתונה כמובן לתביעה, אך נציין שחלק מהעבירות בהצעה נכללו בחוק העונשין תחת סימן עבירות הבגידה. בהיעדר פסיקה בעניין זה לאורך השנים, אין מניעה להעמיד לדין את מבצעי 7 באוקטובר באותן עבירות שלדעת הוועדה יכולות להתאים לאירוע שבו מדובר. כוונתנו היא שהשופטים שישבו בדין יהיו מהשופטים הטובים והמנוסים במדינה. לכן מוצע כי מינוי השופטים יתבצע בשתי דרכים: במסלול הראשון שופטי בית המשפט המחוזי המכהנים או בדימוס ושופטים צבאיים בשירות קבע או מילואים ימונו לכהונה על ידי נשיא המדינה לפי בחירתו של הרמטכ"ל ובהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים; במסלול השני ימונו גם משפטנים הכשירים לכהן בבית משפט מחוזי, בעלי ניסיון פלילי. הם ימונו דרך ועדת הבחירה לשופטים צבאיים, ובכל מקרה בערכאת הערעור ישבו רק שופטים מכהנים או שופטים בדימוס.

מוצע כי תקופת הכהונה בערכאה הראשונה תהיה לשבע שנים, ובערכאת הערעור – לעשר שנים. יצוין כי על השופטים יחולו הוראות שונות מתוך חוק השיפוט הצבאי הנוגעות לעניינים הקשורים בהעסקתם, ובכלל זה אי-התלות שלהם, הצהרת האמונים שלהם, הצהרת ההון שהם מחויבים בה והיבטים שונים הקשורים בדין המשמעתי החל עליהם;

שנית, ההרכבים: הערכאה הראשונה וערכאת הערעור ידונו בהרכבים של שלושה שופטים שהורכבו בהתאם לתנאים המפורטים שנקבעו בחוק. לצד זאת, מוצע לאפשר דיון בפני דן יחיד בהליכים מסוימים ובכלל זה הארכות מעצר, בקשות לעיון בחומר חקירה ועתירות לגילוי ראיה חסויה.

בעלי הדין, תביעה והגנה: באשר לתביעה מוצע להסמיך את הרמטכ"ל בהמלצת הפרקליט הצבאי הראשי למנות תובעים להליכים אלו. אנחנו מקווים שחלק גדול מהצוות בפרקליטות, ששוקד על התיקים האלה עוד מהיום הראשון, ימשיכו ללוות את התיק בבית המשפט הצבאי, ויינתן מענה ארגוני ותעסוקתי מתאים כדי לאפשר זאת. אני מעיר בהערת אגב – אנחנו עשינו תיקון גם לנושא ההוראות בחוק המילואים כדי לאפשר גם מתכונות העסקה שונות לא רק לתובעים, לכל הגורמים העוסקים בדבר. באשר להגנה מוצע שנאשם יוכל לבחור סנגור המוסמך לעסוק בעריכת דין בישראל או באזור יהודה ושומרון. ואולם, במקרה שבית המשפט ימנה לנאשם סנגור, הוא לא יהיה מטעם הסנגוריה הציבורית. עלות הגנתו לא תצא מקופת המדינה, משום שמדינת ישראל תקזז את העלות מכספי הרשות הפלסטינית. מדובר ביישום של החוק שהעברנו בוועדה מוקדם יותר, שעוסק בכספים שמשולמים לסנגורים שמייצגים בהליכי המעצר.

לעניין סדרי דין, ראיות ומעצרים, מוצע להחיל על ההליכים את סדרי הדין ודיני הראיות הנוהגים בבתי המשפט הרגילים, אך להסמיך את בית המשפט לסטות מהם מטעמים שיירשמו אם הדבר דרוש לבירור האמת ולעשיית צדק, ואם אין בכך כדי לפגוע פגיעה ממשית בהגינות ההליך. בשל מספרם הרב של הנפגעים, מספרם הרב של הנאשמים, וההיקף העצום של ראיות, שחלקן נאספו בתנאי מלחמה בשטח, יש חשיבות רבה במתן גמישות לשופטים שיושבים בדין לנהל את המשפט בצורה יעילה, כל עוד אין בכך פגיעה במשפט צדק. כמו כן, מוצע לקבוע במפורש בחוק סטיות מסוימות מסדרי הדין ודיני הראיות הרגילים, ולהתיר בתנאים מסוימים קבלת החלטות על סמך טענות בכתב והגשת עדויות בכתב ללא חקירת העד, ובלבד שיתאפשר לבעל הדין שכנגד לחקור אותו. בנוסף, וכדי לייעל את ההליכים, יוכל בית המשפט להתיר לתביעה להתחיל בהבאת הראיות גם כאשר תלויות ועומדות בקשות לעיון בחומרי חקירה או עתירות לגילוי ראיה חסויה, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בהגנת הנאשם ובהגינות ההליך. עוד מוצע, במטרה למנוע את סיכול ההליך על ידי נאשם מסוים או מספר נאשמים, מנגנון שמאפשר לבית המשפט לקיים דיון גם אם הנאשם לא התייצב אליו בלא סיבה מוצדקת, או שיש צורך ממשי בקידום ההליך ואין בכך פגיעה בהגינותו. החוק נועד להתמודד גם עם מצבים שבהם במסגרת משפט אחד ייכללו מספר נאשמים יחד, כגון מתן סמכות להעיד נאשם שבחר שלא להעיד להגנתו כאילו נמנע על ידי התביעה.

בהתחשב באופי החריג של ההליכים, מוצע גם להתאים את דיני המעצרים, כך שבית המשפט יוסמך להורות על הארכות מעצר של הנאשמים לתקופות ארוכות יותר מאלה הקבועות בדין הרגיל.

מנגנון היוועדות חזותית – מוצע לקבוע כי ככלל הנאשמים ישתתפו בדיוני בית המשפט שלא בנוכחותם הפיזית אלא בדרך של היוועדות חזותית. ואולם, מוצע כי בדיונים מהותיים במשפט – תשובת הנאשם לכתב האישום, עדות הנאשם, הקראת הכרעת הדין, עדות הנאשם בשלב הראיות לקביעת העונש וגזר הדין – הנאשם יהיה נוכח באולם, אלא אם קיים סיכון ביטחוני מוגבר בהבאתו שלא ניתן להפחיתו, או שהנאשם ביקש זאת, ואז יהיו חלק מדיונים אלה בדרך של היוועדות חזותית. עוד מוצע כי נאשם יהיה רשאי תמיד לבקש להיות נוכח פיזית בדיון. בית המשפט ייעתר לכך אם ישתכנע שנוכחותו תתרום תרומה ממשית להגנתו.

כדי להבטיח את תקינות ההליך, מוצע לקבוע תנאים טכנולוגיים מחמירים לקיום ההיוועדות החזותית, ובהם שידור קול ותמונה רציפים ותרגום עוקב ורציף, כדי להבטיח שהנאשם מבין את הנאמר לו. כמו כן, מובטחת זכותו של הנאשם לקיים שיחה חסויה ביחידות עם סנגורו בסמוך לדיון, במהלכו ואחריו, באופן שיבטיח את סודיות הדברים הנאמרים בשיחה.

פומביות, תיעוד וזכויות נפגעי העבירה – כפי שנאמר לא פעם בדיוני הוועדה במהלך הליך החקיקה, לאירוע המשפטי של העמדה לדין בשל אירועי 7 באוקטובר יש משמעות לא רק לנפגעי 7 באוקטובר ולבני משפחותיהם, אלא גם למדינה כולה, וכן יהיו לו השלכות ברמה הבין-לאומית. בהתאם לכך מוצע לקבוע כי ככלל בית המשפט ידון בפומבי, וכי הדיונים יתועדו בתיעוד חזותי וקולי, שיועבר למשמרת בארכיון המדינה. כדי להנגיש את ההליכים לציבור, מוצע שתחילת המשפט, דברי הפתיחה וכן הקראת הכרעת הדין וגזר הדין ישודרו באתר אינטרנט שיוקם לשם כך.

נוסף על כך מוצע כי לאורך ההליך, כל צד, נפגע עבירה וכל אדם אחר יוכלו להגיש בקשה לפרסם את התיעוד, ובית המשפט יכריע בכך לאחר שניתנה לנפגעי העבירה שפרטים אודותיהם או אודות בני משפחתם הוזכרו בדיון הזדמנות להביע את עמדתם בנושא. בנוסף, בסיום ההליך יבחן בית המשפט את האפשרות לפרסם את תיעוד שאר הדיונים הפתוחים, לאחר שניתנה לנפגעי העבירה הזדמנות להביע את עמדתם בעניין.

באשר לנפגעי העבירה, מוצע לקבוע במפורש כי חוק זכויות נפגעי עבירה יחול על נפגעי העבירה, בשינויים המחויבים. מעבר לכך, נוכח עוצמת הפגיעה הקשה בנפגעי העבירה ונוכח מספרם הרב ביותר, מוצע לקבוע כי התובע הצבאי הראשי יקים מערך ייעודי שיופקד על הבטחת זכויותיהם, וייתן מענה רציף ורגיש לצורכי נפגעי העבירה במהלך ההליך המשפטי. נוכחותם של נפגעי העבירה בדיונים תוסדר ותובטח, בין אם באולם הדיונים עצמו ובין אם באמצעות צפייה מאולם נוסף שייוחד לכך.

נושא עונש המוות – מוצע לקבוע כי במקרה שבו הערכאה הראשונה מטילה עונש מוות והנאשם לא מגיש עליו ערעור, רואים זאת כאילו הוגש ערעור מטעמו. בנוסף, מוצע להתגבר על תקנות ההגנה, שקובעות כי הרמטכ"ל יקבע הוראות לעניין ביצוע גזר דין מוות, ועל כל דין אחר, ובמקום זאת להסמיך את שר הביטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, לקבוע את ההוראות בדבר המועד והאופן לביצוע גזר דין המטיל עונש מוות בהליכים לפי חוק זה. כמובן שמדובר בהוראת התגברות, כך שאם לא נקבעות הוראות כאלו חלה תקנה 52 לתקנות ההגנה (שעת חירום).

לשם הגנה על השופטים ועל עובדי מתחם בית המשפט והבאים בשעריו, וכן לשמירה על הסדר הציבורי במתחם ובסביבתו, מוצע להקים בשירות בתי הסוהר יחידת משמר מיוחדת לבית המשפט הצבאי, שסמכויותיה יקבילו לאלה של משמר בתי המשפט. זו הזדמנות להודות לשב"ס ולשר איתמר בן גביר, הממונה, שהקצה את המשאבים הנדרשים לעניין זה, ולקחו על עצמם את המשימה הלאומית של הקמת משמר בתי המשפט הצבאיים המיוחדים.

היערכות מינהלית – בהיבט המינהלי מוצע כי הרמטכ"ל יקים מפקדה שתהיה אחראית להיערכות להליכים. עוד מוצע כי תוקם ועדת היגוי ממשלתית בראשות המנהל הכללי של משרד הביטחון, אשר תהיה אחראית להתוויית אופן ההיערכות, תוודא כי יוקצו המשאבים הנדרשים ותלווה ותפקח על ההיערכות. כדי שנוכל לעקוב אחר ההיערכות להליכים, מוצע כי שר הביטחון ידווח לוועדת החוקה ארבע פעמים בשנה עד לתחילתו של ההליך הראשון לפי חוק זה.

סיכומו של דבר, זהו איננו עוד חוק פלילי, זהו מתווה היסטורי שנועד לעשות צדק ולהביא לדין את המחבלים שביצעו את הטבח הנורא בתולדות המדינה.

להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות דיבור, כולל הסתייגות שלי ושל חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, ולפיה לא ייכלל בהחלטה על שחרור אסיר אדם שהוא חשוד, נאשם או מורשע בעבירה שבוצעה במסגרת אירועי טבח 7 באוקטובר. אני לא אציג את ההסתייגות הזאת, מי שתציג את ההסתייגות הזאת במסגרת הצגת ההסתייגויות תהיה חברתי חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. אני מבקש מחברי הכנסת לקבל את ההסתייגות שלי ושל חברת הכנסת יוליה מלינובסקי ולדחות את השאר, ולאשר הצעה חשובה זו בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שהכינה הוועדה.

בטרם אסיים, לאחר שהצגתי את עיקרי החוק, חשוב לי – את התודה הראשונה כבר אמרתי, אבל חשוב לי להגיד עוד מספר תודות. בראש ובראשונה לנוכחים פה – נציגים של משפחות שכולות, נציגים של ארגוני חברה אזרחית. אני יכול להגיד את השמות אבל אני לא רוצה – יש אנשים שהגיעו, יש גם הרבה מאוד אנשים שליוו, חלקם פה – כולם פה למעשה ליוו את דיוני החוק בנושא הזה עוד משלב שולחן הסרטוט, קיימנו ישיבות מחוץ לכנסת, בכל מיני שולחנות עגולים ומחשבות מה הדרך הנכונה להביא את ההסדר, ואני רוצה להגיד תודה רבה. החברה האזרחית הייתה פה שותפה בכירה בגיבוש הצעת החוק הזאת, ואני רוצה להגיד תודה לכל הנוכחים בעניין הזה.

במיוחד אני כן רוצה לציין אחד, לא חלילה וחס לפגוע באחרים, אבל אני חושב שאחד הקולות החשובים ביותר שנשמעו מתחילת הדרך, עוד משלב הדיון הראשון, שהמתווה הנכון לעשות זאת זה בבית הדין הצבאי, היה ד"ר חגי ויניצקי. כמובן, הצטרפו אליו רבים, אבל ד"ר חגי ויניצקי ליווה את האירוע מתחילתו, ולמעשה הניח על שולחן הוועדה את המסמך הראשון, למיטב זיכרוני, שקרא שזה יהיה המתווה. לכמה אנשים בוועדה ובגורמי המקצוע לקח זמן להבין שזה המתווה הנכון. אני רוצה להודות לו באופן מיוחד.

אני חושב – וזה מעבר לתיאור עיקרי החוק – אני חושב שחשוב להבין שבמהלך הדיונים כאן, כאשר הובן היקף המשימה האדיר, המספרים המדויקים עדיין חסויים, אבל כשהתחלנו את ההליך הזה דובר על עשרות מחבלים. הרבה מאוד מהמחבלים טרם נתפסו. הימים, כמו שאמרתי לכם, אנחנו מדברים על נובמבר 2023, תמונת המצב הראייתית בוודאי לא הייתה קיימת באותו היקף שאנחנו חווים היום. וככל שהתברר ההיקף הגדול של המחבלים שהחוק הזה יחול לגביהם, התברר למעלה מכל ספק, גם לגורמי הממשלה, גם לחברי הכנסת, שהגוף היחיד במדינת ישראל שיכול לקחת עליו את הפרויקט הזה זה משרד הביטחון וצה"ל. זה היה מאוד ברור גם מהבחינה הלוגיסטית וגם מהבחינה התקציבית.

ולכן אני רוצה להודות לשני השרים שיש להם תפקידים בחוק הזה, שר המשפטים ושר הביטחון. לשר המשפטים ומנכ"ל משרדו איתמר דוננפלד, שריכזו את עבודת המטה; ולשר הביטחון ישראל כץ ולצוות משרדו, שבאמת עובדים, גם היום, גם בימים אלו – לדעתי יוליה נכנסה לפה ישר מהטלפון עם גורמי הצבא, כדי לוודא שעבודת המטה הכל-כך חשובה של החוק הזה תבוא לידי ביטוי.

אני כמובן רוצה להגיד תודה רבה – כמו שיודעים, אם אין קמח אין תורה – לשר האוצר ויושב-ראש מפלגתי, השר בצלאל סמוטריץ' על הנושא של התקצוב. היו כמה כותרות בעניין הזה, אני ממליץ לכולם לא להתרגש מהכותרות. הובטח לנו על ידי כל הגורמים הנוגעים בדבר שבמשימה הלאומית הזאת אין בעיה של תקציב. יכולים להיות ויכוחים מה הדרך הנכונה ביותר לעשות את זה, לצורך כך הקמנו ועדת היגוי עם המנכ"לים הבכירים ביותר, אבל אין בעיה של תקציב, הצדק הזה חייב להיראות וגם להיעשות.

אני רוצה להגיד תודה – אומנם שותפים רבים היו לעבודת המטה הזאת, אבל שני משפטנים מתוך משרד המשפטים בלטו במיוחד במחויבות ובמגויסות שלהם לאירוע הזה, המשנה שרון אפק ועו"ד לילך וגנר, כמובן מבלי לגרוע מכל האחרים, אבל איתם הייתה באמת עבודה רבה ומקיפה. לצוותים באוצר, משרד הביטחון, צה"ל, השב"ס, לצוות הוועדה, מנהל הוועדה איל קופמן, אלירן כהן, הודיה שאול, אבירן יחזקאל, נחלה רחמני, אילנה מזרחי אבירם. ההיקף של הדיונים והלוגיסטיקה עבורם בחוק הזה ובכל חוק שמגיע לכאן באמת מאוד משמעותיים.

הייעוץ המשפטי של הוועדה טוען ברכה לעצמו – שלום אדוני היועץ המשפטי ד"ר בליי – הייעוץ המשפטי של הוועדה דורש ברכה לעצמו, כי באמת בהרבה מאוד נסיבות הייתה בחוק הזה עבודה שלא רגילים לעשות בייעוץ משפטי של ועדה, תכלול וריכוז עבודה ממשלתית בהיקף מאוד גדול, כמובן עם כל הצוותים, ונטילת ההובלה על ידי הצוות כאשר מדובר בשעות רבות. ולא שבשאר הזמן אמרתי להם: אין בעיה, אל תתעסקו בשום דבר אחר. במקביל – עבודה על כל החוקים האחרים של הוועדה בעומסים בלתי אפשריים ובשעות לא שעות. אני רוצה להגיד תודה לעו"ד גור בליי, לעו"ד אפרת חקאק, לעו"ד נועה ברודסקי לוי ולאוראל נחשוני, שבאמת עשו כאן עבודה מדהימה, כל אחד בחלקים שלו.

אני רוצה להגיד כמובן תודה לצוות שלי, לאוריה, להילל, לשיראל ולמעיין, שהעבודה סביב החוק הזה דרשה מהם הרבה מאוד; למשפחות השכולות ומשפחות החטופים, גם לנציגים שלהם שפה, רבים גם הוזמנו ואני מקווה שלהצבעה הסופית יגיעו עוד. רבים הביעו את רצונם להיות פה ביום הזה ובשעה הזאת שבה מדינת ישראל אומרת שהצדק גם ייראה וגם ייעשה.

ואני חייב לומר עוד תודה אחת גדולה מאוד, וזה לכם, קהל הבוחרים. היום הזה בעיניי הוא יום חגה של הכנסת. הנסיבות מאוד מצערות, אבל היום הזה הוא יום חגה של הכנסת בגלל שלמעשה, מהרבה מאוד סיבות שאפשר לדבר עליהן – אני לא רוצה להרחיב, חלק סיבות ביטחוניות, חלק סיבות שקשורות לאירועי שו"ן, חלק סיבות שקשורות למערכות יחסים שונות, מהרבה מאוד סיבות – היכולת של הממשלה כממשלה, אני לא מדבר על שרים ספציפיים, לקדם את הצעת החוק הזאת, הייתה מאוד מוגבלת לאורך הזמן מטעמים מובנים. והעובדה ששני חברי כנסת, אחד מהקואליציה ואחת מהאופוזיציה, יחד עם חברי ועדה – ואני רוצה להגיד תודה מאוד גדולה לכל חברי ועדת החוקה, קואליציה ואופוזיציה כאחד, שנרתמו לקידום החוק הזה. יש פה חלקים בחוק שחברי ועדה מהאופוזיציה חתומים עליהם, הם ניהלו את עבודת המטה מול משרדי הממשלה.

היום הזה הוא יום חגה של הכנסת – אומרים לנו פעמים רבות, הכנסת היא חלשה, הכנסת לא יכולה לחוקק, הכנסת נשלטת על ידי הממשלה. אני חושב שחברת הכנסת יוליה מלינובסקי, אני וכל ועדת החוקה הראו שכאשר הכנסת יודעת מה היא רוצה ויודעת להתגבש סביב משימה משותפת, כל גופי הממשלה עומדים שמחים על המעורבות הזאת, ומיישרים קו עם העמדה שקובעים נציגי הציבור כאן בכנסת. מהבחינה הזאת, היום הזה – בנסיבות קשות – הוא יום חגה של הכנסת. ואני מקווה שנצליח להוביל באחדות ובעבודה משותפת בעוד הרבה נושאים, ולא רק להתאחד כשכואב לנו.

אני רוצה להגיד תודה – איזו כניסה – תודה רבה למשפחתי, לאשתי היקרה ולילדים, שהרבה מאוד שעות פספסו אותי, ובאו לחוק הזה כי הם יודעים כמה זמן אנחנו עובדים עליו. אני רוצה להגיד תודה רבה למשפחה, גלעד, איילת חן, חנה אשתי היקרה, ואני מבין שהשאר בדרך. אז אני רוצה להגיד תודה ואני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק, לדחות את ההסתייגויות – למעט את ההסתייגויות של חברת הכנסת מלינובסקי ושלי – ולהכניס את החוק החשוב הזה לספר החוקים של מדינת ישראל, כדי שיתקיים בנו הפסוק: "הרנינו גויִם עמו כי דם עבדיו יִקום ונקם ישיב לצריו וכִפר אדמתו עמו." תודה רבה, אדוני היו"ר.