קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת בראש, אדוני השר, חבר הכנסת שקלים, אני שומע אותך מדבר ואני אומר לעצמי: ריבונו של עולם, למה אין לכם כזאת אהבה לחיילי צה"ל כמו שיש לכם אהבה לאחינו החרדים?
את אחינו החרדים אתם תגייסו באהבה, בליטופים. במלחמה הזאת של שנתיים – אנחנו שנתיים במלחמה – חיילי המילואים שלנו כורעים תחת הנטל של מאות ימי מילואים, המשפחות שלהם מתפרקות, העסקים שלהם קורסים.
תכף אני אגיד לך מה האלטרנטיבה. חיילי הסדיר שלנו כבר פרוסים על הגבולות בהיקפים, שאומרים להם: נאריך לכם את שירות הסדיר.
נפצעו לנו אלפים שיצאו מכשירות. חסרים לצה"ל 1,600 קצינים. ואומר הצבא – לא עודד פורר מישראל ביתנו – אומר הצבא: אני זקוק ל-12,000 לוחמים ותומכי לחימה.
האהבה הזאת שאתם מרעיפים על אחינו החרדים שמשתמטים היא פשוט בלתי נתפסת, והיא לא עומדת בהלימה עם האהבה שאמורה להיות לכם לחיילים שמשרתים. במקום להגיד: חברים יקרים, מי שלא מתגייס לצה"ל, בכל עת, קל וחומר במלחמה, מי שלא מתגייס לצה"ל, לא יקבל ממדינת ישראל כלום.
גם לאוכלוסייה הערבית. זה לא מעניין אותי אם אתה יהודי, או מוסלמי, או צ'רקסי, או דרוזי, או בדואי; זה לא מעניין אותי אם אתה חרדי או חילוני, אם אתה אשכנזי או ספרדי. אתה אזרח מדינת ישראל, יש לך תעודת זהות כחולה; אתה נהנה מההגנה של מדינת ישראל, אתה נהנה מההטבות של מדינת ישראל, מכל הטוב שהמדינה הנפלאה הזאת יודעת להעניק לך – אתה חייב לתת בחזרה.
מי שמתאים לשירות צבאי יגיע לבקו"ם, הצבא יגייס אותו. לא כל אחד מתאים לשירות צבאי, לא בהכרח כל אחד. אני לא חושב שבהכרח את ההוא מאום אל-פחם אני רוצה מטיס את ה-F-35, אבל הוא יכול להיות בכיבוי אש, הוא יכול להיות במגן דוד אדום, הוא יכול לשרת את השירות הלאומי שלו במערכת הבריאות – יכול.
ולכן הקביעה היא מאוד פשוטה: בגיל 18 כולם, כל אזרחי ישראל, החילונים והחרדים, האשכנזים והספרדים, הערבים והיהודים, כולם מגיעים לבקו"ם. הצבא בוחר את מי שטוב לו. מי שלא טוב לו – מי שלא מתאים לצבא יעשה שירות לאומי - -
- - בכיבוי אש, במשטרת ישראל, במערכת הבריאות. ומי שיבחר להשתמט ויגיד: לא בא לי, אני לא בא לצבא, לא יצביע. מאוד פשוט. לא יצביע, לא יוכל לקבל הטבות מהמדינה, לא יקבל קרקע מהמדינה, לא יעבוד בשירות המדינה, לא יקבל קצבאות מהמדינה. ואז אתה תראה את כולם רצים, שמאל-ימין, לבקו"ם.
366 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.