קריסת מעמדה הבין-לאומי של ישראל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

ראש הממשלה, אתה יודע בדיוק למה אתה מתנגד לוועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר – כי היא תחשוף את האמת שאתה מנסה לקבור, בדגש על ההיסטוריה הארוכה והמאוד- חמה שלך עם הנהגת קטר.

בוא נתחיל בעובדות: שנת 2012 – אז הכניסה לעזה חסומה כי חמאס השתלט על הרצועה, ואתה, כראש ממשלה, משום מה אפשרת לאמיר קטר להיכנס לעזה ולהעביר לחמאס 0.25 מיליארד דולר במזומן. אתה אישרת מימון ישיר לרוצחים. כבר אז ידעת שהתעשייה המרכזית בקטר היא לא גז טבעי אלא מימון של טרור. גם אחרי צוק איתן, עם כל המחירים, כשכבר היה ברור שחמאס זה קטר וקטר זה חמאס, שוב אפשרת לכסף הקטרי לזרום לרצועה.

הלאה, שנת 2017 – סעודיה, מצרים, האמירויות ובחריין ניתקו את הקשר עם קטר בגלל שהיא מממנת את הטרור. במקום שתנצל את זה ותגמור את קטר, הפכת ללוביסט של קטר בוושינגטון. במקום להילחם בקטר, ניקית להם את הידיים, הפכת למלבין הרשמי של מדינה שמממנת את האייכמנים והגבלסים של המאה ה-21. במקביל, סגרת את יחידת צלצל במוסד, זו שחקרה את נתיב הכסף הקטרי. מעניין מאוד מדוע.

אני עוברת הלאה. שנת 2018 – אז הרשות הפלסטינית מנסה לחנוק את חמאס, לעצור להם את הכספים. אתה, במקום לגמור את חמאס, שוב דאגת שהדולרים מקטר ייכנסו לעזה במזומן כל חודש. למה? למה להציל את חמאס שוב? שנת 2019, שנת 2020 – קיבלת התראות מפורשות שהמזומן הקטרי מגיע ישר להתעצמות של הזרוע הצבאית של חמאס. עדיין התעלמת. אתה יודע ממה עוד התעלמת, כבוד ראש הממשלה? גם כשהכסף הקטרי המטונף הגיע ליועצים שלך לפני המלחמה, תוך כדי המלחמה הנוכחית – מתעלם לחלוטין. גם עכשיו. הכול מתועד - - -

הכול מתועד שחור על גבי לבן, ולצערנו גם באדום, בדם של 2,000 אנשים שנטבחו, שנרצחו, חללי הטבח והמלחמה.

אתה ראש הממשלה הכי טוב שקטר וחמאס יכלו לאחל לעצמם. בגלל זה אתה לא רוצה ועדת חקירה ממלכתית - -

- - אתה לא רוצה לחשוף את האמת. אתה רוצה לקבור אותה.

כנסת נכבדה, גולדה מאיר ובנימין נתניהו – שני ראשי ממשלה של ישראל שבהפרש של 50 שנה בדיוק עמדו בשעה הקשה ביותר של ביטחון המדינה. שניהם נשאו על הכתפיים שלהם מחדל שהוביל למלחמה קשה ולאובדן חיים, אבל כאן בערך מסתיים הדמיון ביניהם.

שימו לב, 44 ימים אחרי פרוץ המלחמה גולדה כבר הקימה ועדת חקירה ממלכתית, והמדינה ידעה שהיא יוצאת לבדוק את עצמה, לעשות בדק בית. נתניהו כבר 800 ימים, כמעט 800 ימים אחרי 7 באוקטובר ו-55 ימים מאז שהסתיימה המלחמה העצימה ברצועה – לצערנו, יש לנו שם עוד חיילים, והוא עדיין עושה פה הכול כדי למנוע הקמה של ועדת חקירה ממלכתית; לא ללמוד, לא לתקן, רק לברוח ולטייח. שמעתי מה היה לו לומר היום פה על הפודיום.

גולדה מאיר קיבלה אחריות על החלק שלה במחדל. נתניהו – אחריות? מה? מה פתאום. זה מה שיש לו להגיד. ויש עוד נקודה, לכאורה סימטרית, שבה בדיוק נמצא כל ההבדל בין מנהיגה אמיתית לאדם פחדן ואנוכי. גם גולדה וגם נתניהו פנו לנשיא. גולדה הלכה לנשיא כדי למסור את המפתחות ולקרוא לבחירות. היא דרשה בחירות, היא הלכה, כי זה מה שטובת העם חייבה – להחזיר את אמון הציבור, לתת לישראל אוויר, אוויר לנשימה ותקומה.

ונתניהו גם הוא הלך לנשיא, אבל בשביל לבקש חנינה. הוא לא הלך לנשיא בשביל המדינה, הוא הלך בשביל עצמו בלבד, כי הוא רואה רק את עצמו. גולדה, שבמשמרת שלה כמעט נחרב הבית השלישי, זזה הצידה כדי לאפשר למדינה להתאושש ולשקם את האמון שנפגע. נתניהו, שבמשמרת שלו הידרדרה ישראל באמת לתהום, נדבק לכיסא וחותר כל הזמן לריסוק המדינה כולה.

ועדת חקירה ממלכתית היא לא עניין פוליטי, היא חובתנו כלפי מי שנפלו, נפצעו, נחטפו ונאנסו. זו החובה שלנו כלפי כל אזרחי המדינה וגם כלפי הדורות הבאים. מי שלא בודק את עצמו ואת הנהגתו יחזור על מחדליו באינטרוולים הרבה הרבה יותר קצרים מ-50 שנים. ומי שמתנגד לוועדת חקירה ממלכתית יביא עלינו את המחדל הבא.

מי שרוצה לברוח ולטייח תמיד יוכל למצוא את הדרך.