קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה לך. אדוני היושב-ראש, ברצוני לפתוח בהבעת תנחומים כנים למשפחת מסאלחה מהיישוב שגב שלום על מות בנם איוב, הקורבן ה-239 בחברה הערבית. מתי בן גביר, שר הכישלון הלאומי, יטפל במשברים העומדים בפני הקהילה הערבית? מתי השנאה תסתיים? מתי תיפסק שפיכות הדמים? מתי ייפסקו מסעות ההסתה? מתי ייפסקו ההריסות? אני אומר לבני החברה הערבית שכל הסבל הזה וההתנהלות של הקרקס הגזעני, הפשיסטי, יסתיימו בקרוב מאוד רק כאשר כולנו נקום – צעירים ומבוגרים, עד הקול האחרון – ונפיל את הקיצוני הזה ואת חבריו נפילה חופשית מוחלטת. אני אומר את זה תמיד ואמשיך לחזור על זה: רשימה משותפת של ארבע מפלגות ערביות מאחדת אותנו.
כמה דברים בערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: המחילה היא מתכונותיהם של האצילים, והסליחה היא מדרכם של הדגולים. אציל הוא מי שמוחל ומוותר על הנקמה. זה סמל לאצילות הנפש, סמל לנדיבות, סמל למחילה כשיש יכולת לכך, סמל לנימוסים, סמל ליישום צווי הדת בזמן הכי קשה – מתי? בזמן שקברו את הבן שלו אתמול בבית הקברות, כשהם קברו את איוב בבית הקברות, חתיכה מליבו. תזכרו את השם הזה טוב, את הגברים מזהים ברגעים הקשים. אבו עהד, מאהר אל-מסאלחה, שהאל ירווה ממך נחת, יא גבר, שהאל ירווה ממך נחת. אני מקווה שמה שעשה אבו מאהר – סליחה, אבו עהד. אני מקווה שמה שעשה אבו עהד יהפוך לנפוץ בכל החברה הערבית. אנחנו בחברה צריכים להתחיל מעצמנו, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש לעצמנו. איפה שיש משהו לא תקין אצלנו – הפשע של הרצח – אנחנו צריכים להתחיל, אנחנו צריכים להטיף לעצמנו תחילה, אנחנו צריכים להתחיל מייד בדיון חברתי עמוק מאוד מאוד מאוד. אנחנו צריכים להתחיל לבנות מחדש את מערכת הערכים והמוסר בחברה הערבית שלנו. אנחנו צריכים לעזור לעצמנו לפני שאחרים יעזרו לנו. יהיה זכרו של איוב מסאלחה ברוך.) תודה לך, אדוני.
284 מילים של סמיר בן סעיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.