קריסת מעמדה הבין-לאומי של ישראל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, ראש הממשלה בנימין נתניהו, בסכסוך הישראלי– פלסטיני יש אירועים מכוננים – 48', 67', 7 באוקטובר והמלחמה. אפשר להגיד שב-48' וב-67' היה עם שמח ועם עצוב. האם אפשר להגיד כך לגבי המלחמה האחרונה, או שזה היה ניצחון פירוס? עוד ניצחון כזה ואבדנו. אני חושב שכל בן אדם חפץ חיים צריך להגיד: זה ניצחון פירוס.

אני שומע גם פלסטינים שאומרים: ניצחנו במלחמה הזו.

אני שומע גם פלסטינים שאומרים: ניצחנו.

אני אומר, עם 70,000 הרוגים בעזה, כל בן אדם זה עולם ומלואו, ואם מצב מדינת ישראל אחרי המלחמה - -

- - ואם הבידוד של ממשלת ישראל ושל ראש הממשלה נתניהו - - -

אני חושב שיכולים להגיד - - -

אתה לא נותן לי, סליחה. תן לי זמן, בבקשה. תן לי זמן, בבקשה.

ממשלת ישראל נכנסה למלחמה הזו עם חמישה תנאים חסרי תקדים: ממשלת ימין על מלא ב-7 באוקטובר; נשיא ארצות הברית נתן גושפנקה לטרנספר; 90% מהיהודים הישראלים תמכו במלחמה במשך שנה שלמה, וזו המלחמה הארוכה והאינטנסיבית ביותר.

מה קרה אחרי כל זה? זה נתניהו שביקש כל הזמן להרחיק את הסוגיה הפלסטינית – נהייתה הסוגיה החשובה ביותר בעולם: צרפת מכירה, אנגליה מכירה. נכשלת.

נתניהו ניסה לשנות את הפרדיגמה שלפיה הסוגיה הפלסטינית היא לא הסוגיה המרכזית במזרח התיכון, והיא הפכה להיות מרכזית בעולם. נכשלת. ניסית לנהל את הסכסוך – נכשלת.

אם אוסלו הוא האירוע המכונן בעבור השמאל הציוני ב-30 השנים האחרונות, 7 באוקטובר והמלחמה הזאת, האירוע המכונן ביותר בעבור הימין מאז 1978 - - -

תן לי זמן.

אם הימין תקף את השמאל על כך שאוסלו לא הביא ביטחון, צריך לתקוף אתכם שאין פתרון צבאי. יש לך תיק 1000, 2000, 3000, אבל התיק העיקרי הוא תיק 70,000.

תיק 70,000 - -

- - ובהם 22,000 ילדים. 22,000 ילדים. פה אין פרישה, אין חנינה, אין הרצוג, אין טרמאפ. יש את ההיסטוריה שתשפוט אותך.

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, פונים אליי הורים של רופאים חדשים שעברו סטאז' אבל מחפשים התמחות. דיברתי עם שר הבריאות והוא אמר לי: אכן נחוצים רופאים. אנחנו רוצים רופאים. אני שומע את ראש הממשלה אומר שצריך להביא רופאים מהודו. אז אם זה המצב, למה יש יותר מ-5,000 רופאים חדשים שמחפשים התמחות ואין להם מקום להתמחות? פעם הייתה בעיה של המורים הערבים; עכשיו הפכה להיות בעיה של הרופאים הערבים. למה? אולי בגלל ש-34% מהצוותים הרפואיים הם ערבים? מה לא עשו הרופאים הערבים בתקופת הקורונה? מה לא עשו בתקופת המלחמה האחרונה? לא טיפלו באנשים במקצועיות ובאכפתיות? למה לפגוע בהם – בגלל אחוזם הגדול? בשנת 1976 התפרסם דוח שנקרא דוח קניג, על שם ישראל קניג, ממונה מחוז הצפון. שם נכתב – בתחום החינוך בסעיף 3 במסמך קניג – שצריך להקל יציאת צעירים ערבים ללימודים בחו"ל ולהקשות את חזרת הבוגרים וקליטתם בעבודה, ובכך לעודד הגירה. האם זו הכוונה?

אני קורא לצוותים הרפואיים, לערבים וליהודים בבתי החולים, לרופאים: אתם, הרופאים היהודים והערבים, אתם צריכים לנהל מאבק אל מול משרד הבריאות, להיאבק על קליטת הצעירים הללו. תודה רבה.