קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הגיעו ימי ריבונות. כולם מרבים לדבר על ריבונות. הגיע הזמן. אנחנו רואים את צרפת, אנגליה ומדינות נוספות מדברות על הכרה במדינה פלסטינית, ואנחנו כנגדן אומרים להן: אנחנו מחילים ריבונות, וטוב שכך. אבל צריך להבין במה דברים אמורים. המילה ריבונות יכולה להיות מתעתעת. השאלה היא מה יש מתחת לאותה מילה, ריבונות, שאנחנו כל כך מחכים לה וחולמים עליה 57 שנים. אני מזכיר לכם שריבונות על רמת הגולן – המשפט, השיפוט והמינהל הוחלו 14 שנים בלבד אחרי ששוחררה רמת הגולן, ופה אנחנו כבר 57 שנים מחכים לריבונות. אבל מה יש מתחת למילה הזאת "ריבונות"?
אני רוצה לומר לכם, חבריי, שהשטחים הללו, יהודה ושומרון, חבלי המולדת הללו, הולכים ונשלטים על ידי הרשות הפלסטינית. הרשות הפלסטינית בעשור האחרון הלכה והשתלטה על השטחים הפתוחים בשטחי A ו-B – חונקת את ההתיישבות הישראלית, חונקת צירי תנועה, קוטעת רצפים ישראליים, יוצרת רצפים ערביים. דוח משרד המודיעין שיצא ביוני 2021 קובע במפורש שהרשות הפלסטינית מנסה לבנות מדינה דה פקטו מג'נין בצפון, דרך שכם, דרך רמאללה, דרך מזרח ירושלים, עד לבית לחם ועד לחברון בדרום, ולחבר את השטח הזה – שטח אדיר, שטח שהוא בגודלו פי ארבעה, חמישה ושישה משטח רצועת עזה – לחבר אותו לשטחים בעלי רוב ערבי במדינת ישראל, קרי הגליל התחתון והפזורה הבדואית בנגב.
עם זה אנחנו צריכים להתמודד. ולכן, חבריי, אנחנו צריכים להחיל ריבונות על 82% – לא 60% – של שטחיC . אם נחיל ריבונות רק על שטחי C, אנחנו גוזרים חנק על ההתיישבות הישראלית. אבל יותר מזה, אנחנו מאפשרים לרשות הפלסטינית להתבסס ב-2,200 ק"מ רבועים, פי שישה מרצועת עזה. ואז מה שיכול לקרות, חס וחלילה, זה שאופנועים, טנדרים וג'יפים יסתערו מאותם שטחים שהם בשליטה ערבית על ריכוזי אוכלוסייה ישראלית, בבטן הרכה של מדינת ישראל. פה מדינת ישראל צריכה להיכנס לשטח, לאותם שטחים פתוחים ב-A ו-B שעליהם היא מחילה ריבונות, אותם 2,200 ק"מ רבועים, ולהקים שם מאחזים ישראליים, יישובים ישראליים, חוות ישראליות, כדי לייצר שליטה אפקטיבית במרחב, וכדי למנוע, חס וחלילה, את טבח 7 באוקטובר הבא.
לא על עוטף עזה, מושבים וקיבוצים, אלא על עוטף יהודה ושומרון.
ערים, עיירות, ריכוזי אוכלוסייה אדירים. שישה מיליון ישראלים, הרוב היהודי הגדול ביותר בעולם, בין גדרה לחדרה.
אדוני היושב-ראש, עוד משפט אחד.
אם לא ננצל את ההזדמנות המדינית שנקרית לנו עכשיו כדי לפרק את האיום הזה – לא איום רחוק, לא חיזבאללה, לא איראן, לא רצועת עזה – –
– – פה בלב הארץ – אוי ואבוי לנו. את זה אנחנו צריכים לעשות, ויפה שעה אחת קודם.
394 מילים של אביחי אברהם בוארון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.