קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש, ברכות על המינוי. חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, חיילי צה"ל, אני ראיתי לפני כשעה את הפרסומים על ויכוח בין הפצ"רית לבין הרמטכ"ל על פינוי העיר עזה. הפצ"רית טענה, לפי מה שפורסם, שעדיין אסור היה לפנות. למה? כי היו כמה ארגונים בין-לאומיים שטענו שצריך עוד זמן לקליטת העזתים בדרום. אני מניח לרגע את הארגונים הללו ואת השקרים הגסים שלהם, שמבוססים תמיד על מכונה ניאו-נאצית של חמאס, אבל לפי הפרסומים, וזה חידוש מרענן מאוד – – –
כן. אבל מה כן מרענן בפרסום הזה? זה אולי חידוש של שנים, אבל בוודאי של 21 החודשים האחרונים, שהרמטכ"ל אזר אומץ ואמר: אני לא מקבל את הפקודות של הפצ"רית. כן? אנחנו, כידוע – ב-21 החודשים האחרונים יש לנו רמטכ"לית בפועל, למי שפספס, יפעת תומר ירושלמי. היא נותנת פקודות, מחלקת הנחיות ליחידות צה"ל, משביתה פלוגות מילואים ביהודה ושומרון, תוך פתיחה שערורייתית בחקירות מצ"ח הזויות לחלוטין. אנשיה עוצרים, כזכור לכולם, את חיילינו הגיבורים במבצע עם מסכות לאור יום, כאילו מדובר באחרוני העבריינים. אחר כך כמובן עוד מעלילים עליהם עלילות, גם עלילות שווא, גם עלילות שגורמות נזק אדיר לצה"ל ולישראל.
כמובן, בתחום הזה הפצ"רית ומצ"ח איכשהו מתקשים לחקור. אנחנו כבר חודשים ארוכים בהמתנה פה. יש בערך חמישה אנשים שהייתה להם גישה לסרטון של שדה תימן, אבל לא הסתייע בינתיים. והיא מטילה מגבלות חמורות מאוד על חיילי צה"ל בלחימה הזאת. את אחת מהן העליתי כאן בשאילתה לשר הביטחון הקודם על אי-סיכול עזתים שהשתתפו בטבח, ברצח, במסעות הרצח של 7 באוקטובר. זה לא הוכחש. היא ניסתה לשכנע עיתונאים בכירים לרדת מזה, אבל הודתה גם בפניהם, כפי שעשה כאן שר הביטחון על בימת הכנסת: זה הדין הבין-לאומי. פרשנות קיצונית מאוד, מופרכת, מופרעת, צריך לומר, של בג"ץ לסיכולים הממוקדים של ברק.
אבל החמור מכול זה מה שקורה עכשיו – ולכן עליתי לכאן – והוא האיסור על הטלת מצור. מה שיפעת והיועמ"שית דרשו בישיבות הקבינט באופן נחרץ הוא להמשיך לתספק אזורי לחימה, אותם אזורים שאליהם אנחנו שולחים את חיילי צה"ל. כלומר, ביד אחת אנחנו שולחים את חיילי צה"ל לשג'אעיה, וביד השנייה אנחנו מרעננים את כוחות האויב שם, נותנים להם אוכל, מים, חשמל ודלק, כלומר חשמל לתת-קרקע. זה אפילו לא מצור, אדוני היושב בראש. זה כמו שאני אומר לך: יש פה אוכל בפרסה. אני חייב להביא לך את האוכל לכאן? לא מונע ממך את הגישה. זה מצור?
פיזית, זה מצור בעולם? מישהו מתייחס לזה כמצור? יש מדינה נורמלית שהייתה שולחת את הטנקים שלה לתוך בניינים וסמטאות? מה השיגעון הזה? איך שולחים את החיילים שלנו לתוך הסמטאות והפירים במקום לעשות את כל מה שמדינה עושה, כל מה שמדינה נורמלית הייתה עושה – סוגרים את הציר, מכתרים. הרוצה להתפנות, יתפנה. גמרנו, נגמר הזמן של הפינוי – סוגרים את השיבר. הם היו נכנעים תוך ימים. כולם יודעים את זה.
אני עליתי לכאן לומר לרמטכ"ל: זה הדין הבין-לאומי. היא אומרת שזה בניגוד לדין הבין-לאומי. זה הדין הבין-לאומי, זאת אמנת ז'נבה, זה המדריך הצבאי הבריטי, ככה האמריקאים נהגו, ככה הצרפתים, כולם. רק בישראל. אבל אני עולה לכאן ואני אומר לרמטכ"ל אייל זמיר: אייל, עשית כבר צעד אחד, אזרת אומץ, התנגדת לפצ"רית פעם ראשונה במלחמה. לך עוד צעד, לך עוד צעד קדימה, אייל זמיר. אל תישמע. לך עוד צעד קדימה.
אל תישמע לעמדה המופרכת הזאת של הפצ"רית למנוע את הכיתור.
אל תשלח ביד אחת את החיילים וביד שנייה תתספק את האויב.
זה לא נורמלי. זה מה שאמר לך גיא חזות, תת-אלוף, מנהל מערך הלמידה. קח את הביקורת שלו בשתי ידיים, בשתי ידיים.
מה זה לקרוא לו לשיחת השתקה? מה זה לטאטא אותו? לאכוף עליו, לכפות עליו להתנצל.
לכפות על תת-אלוף להתנצל? יש לקחים. ככה היא מתנהגת? זה לא חשוב לך, מרב מיכאלי? ככה מתנהגת מערכת ציבורית?
בא תת-אלוף, הביע ביקורת. במקום לקרוא לו, למפקדי האוגדות – –
617 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.