קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כנסת נכבדה, כבוד השר – בהצלחה – –
– – אני אמשיך מדבריו של חברי קריב. היום יום ההולדת ה-28 של גלי וזיו. הוא ציין גם את אוחנה, אבל גלי וזיו הם חברי קיבוץ כפר עזה, קיבוץ שקרוב לליבי. בתי חברת קיבוץ כפר עזה והנכדה שלי, הילי בת העשר, אמרה לי: סבתא, את חברת כנסת, למה את לא מחזירה אותם? תחשוב על המבוכה הזו, שהיא חושבת שכנסת ישראל – והיא כנראה גם יודעת שיש את הכוח הממשי של המקום הזה, של הממשלה הזו, להשיב אותם. אני יכולה לומר לך שכששואלת אותי ילדה בת עשר את השאלה הזו, אני מרגישה נבוכה, כי נכון, אני נציגת ציבור, ואין לי פתרון איך מחזירים להם את גלי וזיו, וכמובן את שאר החטופים והחטופה שלנו. אנחנו כמעט שנתיים מהאירוע הזה.
אמש בתי הקטנה השתתפה בלווייתו של סגן מתן אברמוביץ'. מתן סיים איתה את הקורס בבה"ד 1. זה עוד שברון לב. שברון לב שאתה רואה את הצעירים המעולים שלנו, שמחרפים את נפשם במלחמה, מלחמה שיצאנו אליה צודקים, אבל אני לא בטוחה שזה נכון היום להמשיך אותה במתכונת שלה. זו מלחמה רעה. היא מסוכנת ומסכנת לנו את החיילים, שלא נדבר שכאן בוחרים – כן גיוס, לא גיוס. פשוט מביך, מביך, כי הם עולים יום-יום, נכנסים לחאן יונס וג'באליה והאזורים האלה. ואני שומעת מקרוב: אנחנו משתדלים לראות בחושך מה זה בשביל צלף לפגוע בנו.
אני רוצה לומר לך, כבוד היושב-ראש, אני לא ישנה בלילות. אני לא ישנה. אמרתי לה שתמיד אמרתי: איזה כיף שאין לי בן. אני לא צריכה לדאוג, אני לא צריכה לדאוג. אמרתי: בן, צבא – אין לי. ותודה לבורא עולם ששלח לי ילדה פי כמה וכמה, שעושה לוחמה אמיתית, ובכלל לרגע לא עלה בדעתה שאולי היא לא צריכה לעשות כי היא בת. יכול להיות שהיא צריכה לעשות משהו פחות קשה או פחות מסובך. אבל לא – בחזית. ההכרה, הזכות הזאת של פדיון שבויים תקועה לה כאן בלב. תקועה בלב. היא אומרת: אנחנו קמים בבוקר ויוצאים לשטח ורוצים דבר אחד – את האפשרות להציל את החטופים שלנו.
אני קוראת כאן לממשלת ישראל ולראש הממשלה במיוחד: די, די, די, די. כמעט שנתיים אנחנו בסרט הרע הזה. לילות זה לא לילות, ימים לא ימים. הותר לפרסום. כבר היה לנו איזה שקט, ולחשוב שעוד פעם הותר לפרסום עולה על הזה. ושוב פיגוע. חייב, חייב, לסיים את סאגת 7 באוקטובר. מגיע לנו לסיים את סאגת 7 באוקטובר. והסאגה תיגמר כשאנחנו נוציא את החטופים שלנו בעסקה כוללת, שנפסיק את המלחמה, כשנעשה פרימטר שישמור עלינו, על יישובי העוטף ושדרות, ואני חלק מהם.
אבל תמיד תמיד תדעו, יש לנו אפשרות לטפל גם כשאנחנו בחוץ. תודה.
414 מילים של דבי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.