קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום 705 ימים ל-7 באוקטובר, ו-48 אזרחים שלנו, אזרחים ישראלים, עדיין בשבי הנורא, 47 גברים וענבר הימן אחת.
אתמול קיימנו בוועדת הבריאות דיון דחוף בעקבות הכוונה לקצץ את תקציב סל הבריאות וסל התרופות לשנת 2026. הדיון הזה התקיים ביוזמתי, לאחר שפנו אליי ארגונים לזכויות החולים, האגודה לזכויות החולה ועשרות עמותות שנאבקות לזכויות אנשים חולים בישראל. אתם יודעים, הגיעו לדיון גם אנשים עם עדויות אישיות, עדויות קורעות לב של חולים ובני המשפחות שלהם, אנשים אמיצים שנאבקים יום-יום כדי להמשיך לחיות. הם באו ואמרו לנו בפנים: קיצוץ כזה משמעותו פחות תרופות, פחות טכנולוגיות שמצילות חיים, פחות סיכוי לחיים עבור אלפי אנשים, אלפי חולים.
המצב הוא אבסורדי. האבסורד הוא שאין בישראל שר בריאות קבוע. האם שר שעובד ברבע משרה יילחם על בריאות אזרחי מדינת ישראל? מי יעצור את הקיצוץ הנורא הזה? הבריאות של כולנו תלויה ביציבות של קואליציה פוליטית במקום שהיא תהיה תלויה בצרכים רפואיים של האזרחים. המדיניות של ממשלת ישראל – פוליטיקה לפני בריאות. כבר היום סל הבריאות מתוקצב בחסר בהשוואה למדינות המפותחות, ובמקום להבטיח מנגנון קבוע שמעדכן את התקציב בהתאם לצרכים, אנחנו נגררים כל שנה מחדש למאבק על חיי אדם. בזמן שביד אחת הממשלה מתכננת לקצץ כספים מסל התרופות ומטיפולים שיכולים להציל חיים, ביד שנייה היא מוציאה תקציבים לממן טיסות לחרדים משתמטים לאומן.
אתם יודעים, ב-1999 התכנסה ועדת הסל והמליצה שבמדינת ישראל יהיה מנגנון קבוע שיגדיל את סל התרופות כל שנה ב-2%, כמו שבדרך כלל נעשה במדינות ה-OECD, אבל זה לא נעשה עד היום. הבריאות היא לא קלף מיקוח פוליטי, היא זכות בסיסית של כל אדם ואדם במדינה הזאת.
היום אנחנו צריכים להצביע על הגדלת גירעון בשל צורכי משרד הביטחון. אדוני היושב-ראש, הבריאות שלנו לא פחות חשובה מהביטחון.
275 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.